שמורת פסיפיק רים, קנדה

שמורת פסיפיק רים, קנדה

החוף המערבי של קנדה הוא ברובו הררי, פראי ובלתי נגיש לרכב. אחד המקומות היחידים אליהם ניתן בכל זאת להגיע בקלות יחסית ולחזות מקרוב בעוצמתו של האוקיינוס הפסיפי, הוא חופו הדרומי של האי ונקובר. כאן הוקם ב-1970 הפארק הלאומי פסיפיק רים (Pacific Rim).

חופים ומפרצים בתוליים

חופיו של הפארק מפורצים ובתוליים, נושקים לפסגות הרים ומנוקדים באינספור איים ירוקים. הפיתוח האנושי מינימלי. יערות גשם ממוזגים מגיעים עד קו המים, והעצים אינם זקוקים לשורשים עמוקים מדי מפאת האקלים הגשום והערפילי (בממוצע, 3000 מ"מ גשם בשנה, רטוב למדי). כתוצאה מכך, גזעים גדולי ממדים נעקרים בהמוניהם בסערות ומוטחים על-ידי הגלים בחזרה אל החוף, שם הם נערמים כגפרורים.

מחזור הגאות והשפל מכתיב את סדר היום, ומאפשר הצצה לחייהם של יצורים ימיים כגון כוכבי ים, שושנות ים, סרטנים וצדפות. יונקים כמו דובים שחורים, אריות ים, כלבי ים ולוטרות נצפים לעתים קרובות באזור. באוויר, עיטמים לבני ראש מפטרלים מעל המפרצים השקטים ונהנים מהדגה העשירה, ובמים, לווייתנים ודולפינים מכמה סוגים שונים שוחים בקרבת מקום לאורך כל השנה. בקיצור, חובבי הטבע לא יסבלו כאן.

איך בנוי הפארק?

הפארק מורכב משלושה אזורים נפרדים המצויים בסמיכות: Long Beach, אזור שביל החוף המערבי (Westcoast Trail) וקבוצת האיים Broken Group Islands המפרידה ביניהם.

מבין אלו, הרלוונטי והנגיש ביותר למטייל הממוצע הוא Long Beach. שטח זה מצוי בין שתי עיירות קטנות וחמודות, לשתיהן שורשים אינדיאניים: Ucluelet ממזרח ו-Tofino ממערב. רצועת החוף פה חולית ושטוחה ברובה, מושלמת להליכות ארוכות (בעיקר בשעות השפל) ולגלישת גלים.

מן הכביש החוצה את הפארק יוצאים מגוון שבילים קצרים, עוברים דרך יער הגשם, לצד נחלים קטנים, ומגיעים אל החוף החשוף והסוער.

Clayoquot Sound

השטח שמצפון לפארק היה יכול באותה מידה להיכלל בתוכו. Clayoquot Sound, ליד טופינו, הוא מפרץ מרהיב, עמוס באיים קטנים ומיוערים בצפיפות.

סיורי שיט יוצאים מן העיירה מדי יום למטרת צפייה בבעלי החיים הרבים וביקור ביערות הגשם העתיקים שבאיים הסמוכים. המים השקטים במפרץ אידיאליים לשיט קייאקים רגוע, וזוהי אכן אחת הפעילויות המועדפות על באי המקום.

איך מגיעים?

האי ונקובר מחובר ליבשה באמצעות שייט במעבורת לונקובר (כשעה וחצי הפלגה) ול-Port Angeles במדינת וושינגטון בארה"ב. כמו כן ניתן להגיע אליו בטיסה דרך שדה התעופה של העיר ויקטוריה. שמורת פסיפיק רים בנויה ממספר חלקים, חלקם אינם נגישים בכביש. החלק הנגיש נמצא ליד העייירות טופינו ויוקלולט, במרחק של כ-4 שעות נסיעה בכביש איטי, מפותל ויפהפה.

אטרקציות וסיורים מודרכים

שייט לצפייה בלווייתנים

שוקלים לצאת לשייט לווייתנים בקנדה? פסיפיק רים היא אחד המקומות הטובים שיש. החוף המערבי של צפון אמריקה עמוס ביונקים ימיים, ומימיו העשירים במזון של האוקיאנוס השקט ליד טופינו מושכים לפחות שלושה סוגים של לווייתנים על בסיס קבוע: לווייתנים גדולי סנפיר (Humpback Whales) אשר מגיעים בתקופת הקיץ מהוואי, לווייתנים אפורים (Grey Whales) ששוחים במעלה החוף ממקסיקו, ולווייתנים קטלנים (Killer Whales) שחלקם תושבי קבע באזור. גדולי הסנפיר נחשבים למרשימים ביותר לצפייה, שכן הם אלה שבדרך כלל מניפים את זנבם באוויר מדי כמה דקות בעת צלילה לעומק. אם יתמזל מזלכם, אולי אפילו תצליחו לראות Breach – קפיצה אקרובטית של הלווייתן אל מעל פני המים, תוך התזת מים לכל עבר בנחיתה.

החברות הגדולות יותר מציעות בחירה בין שייט בסירות זודיאק פתוחות ומהירות של 12 מושבים (חווייתי, אינטימי יותר, אך גם יכול להיות קריר וקופצני – לא מתאים לאלו עם בעיות גב/צוואר או לנשים בהיריון), לבין שייט בסירות סגורות, מחוממות וגדולות יותר שמכילות כמה עשרות אנשים.

מכיוון שהנוף במהלך השייט יפהפה, מדובר בחוויה מהנה גם אם יבול הלווייתנים דל יחסית (כמעט תמיד רואים לפחות אחד או שניים). לעתים הלווייתנים ממש מתקרבים לחוף, אך בדרך כלל צריך לצאת קצת אל הים הפתוח על מנת לראותם. על הדרך, כמעט תמיד רואים בעלי חיים אחרים כגון אריות ים, כלבי ים, עיטמים, לוטרות ועופות מים מסוגים שונים.

גם בטופינו וגם ביוקלולט יש היצע מכובד של חברות וכולן משתפות פעולה זו עם זו על מנת לאתר את הלווייתנים ביעילות המרבית. אורך השייט הוא בדרך כלל 3-4 שעות. עדיף ללכת על הפלגות הבוקר, שבהן הים כמעט תמיד רגוע וחלק יותר.

שייט לצפייה בדובים

ביערות הצפופים של האזור מתקיימת אוכלוסייה של דובים שחורים חובבי סי-פוד. בשעות השפל, הדובים יוצאים מן היער ומשוטטים על החוף, שם הם הופכים סלעים על מנת לאתר את המזון האהוב עליהם: סרטנים מסוג Rock Crabs. מכיוון שהשייט מתבצע במפרצים מוגנים ושקטים, תנודות הגלים מינוריות מאד – גם מתאים מאד למי שסובל ממחלת ים, וגם מקל על צילום הדובים בפעולה. סיורים אלה אורכים בסביבות 2.5 שעות.

שייט למעיינות החמים (Hot Springs Cove)

כ-27 מיילים ימיים צפונית-מערבית לטופינו נמצאים מעיינות חמים טבעיים לגמרי (בלי בריכה מסודרת כמו במתחמי המעיינות החמים בהרי הרוקי). המים מחלחלים דרך שבר תת קרקעי לעומק של כ-5,000 מ' מתחת לאדמה, שם הם מתחממים, עולים בלחץ כלפי מעלה ונובעים בטמפ' של כ-50 מעלות. ניתן להגיע אליהם באמצעות שייט של כשעה וחצי, או בטיסה נופית של רבע שעה במטוס ימי קל (מומלץ אבל יותר יקר כמובן). אפשר גם לעשות כיוון אחד בשייט ואת השני בטיסה. במהלך השייט יש סיכוי לא רע לראות לווייתנים (בעיקר אפורים), דובים, עיטמים, אריות ים, כלבי ים ולוטרות. בגדול, מדובר באחת החוויות היותר-שוות שהאזור הזה מציע.

הסירה תביא אתכם למזח שנמצא בערך 40 דקות הליכה מן המעיינות עצמם, על גבי שביל עץ מסודר ונוח. השביל עובר בתוך יער גשם בתולי ועשיר, ונחשב אטרקציה בפני עצמו. אתר המעיינות פראי ויפהפה, ונמצא ממש על שפת האוקיינוס. הנחל בוקע מן האדמה בתוך היער הסמוך, ונשפך לים דרך נקיק צר.

הרחצה היא בבריכות קטנות בתוך הנקיק, ואפשר גם לרבוץ מתחת לכמה מפלים קטנים של מים חמים בטמפ' מושלמת. הבריכות התחתונות חמות פחות, וגלים של מי ים קרים חודרים אליהן מדי פעם. לא רק שהגלים יוצרים ערבוב מרענן של מים חמים וקרים – הם גם מנקים את הבריכות וגורמים לתחלופה קבועה של המים.

החיסרון היחיד של המקום: לעתים קצת צפוף, ודורש סבלנות עד שיגיע תורכם והתחשבות (אי אפשר לשרוץ שעות במים).

אורך הסיור, כולל שייט הלוך-חזור, הליכה עד המעיינות ובחזרה ושהות במעיינות עצמם, הוא כ-6-7 שעות.

West Coast Trail

באזור הדרומי והפחות-מתויר של הפארק עובר שביל ה-West Coast Trail. מדובר בטרק של כ-75 ק"מ של מיטב הנופים שיש לאזור להציע: חופים בתוליים, יערות גשם ממוזגים, מפלים, נחלים, מפרצונים סלעיים וצוקים המזדקרים מן הים.

השביל פתוח ממאי עד ספטמבר ונחשב למאתגר במיוחד עקב תנאי השטח הרטובים והחלקלקים, ועם זאת גם לאחד המספקים ביותר מבחינת המראות לאורך הדרך.

אז שווה או לא שווה?

בעיני המטייל הממוצע למערב קנדה, מקובל לראות את אזור Pacific Rim כמעט שולי לעומת טיול להרי הרוקי – מעין חיזוק לחלק העיקרי של הטיול ולא מעבר. בסופו של דבר, ישנו סיכוי לא רע בכלל שתרגישו שהייתם צריכים להישאר בו קצת יותר.