דנאלי

  • בחר גודל טקסט A A

דנאלי היא שמורה הררית שנמצאת בעומק החלק היבשתי של אלסקה, לאורך רכס הרים גבוה שזכה לשם היצירתי Alaska Range. השמורה ידועה בעיקר בזכות הכמות הגדולה של בעלי החיים שחיים בה ובזכות הנופים ההרריים שלה, ובראשם פסגתו של הר הדנאלי עצמו (הפסגה הגבוהה ביותר בצפון אמריקה, כמעט 6,200 מ' מעל פני הים). מדובר באחת האטרקציות הכי מפורסמות של אלסקה, ובהכללה גסה, אפשר להגיד שכמעט כל טיול לאלסקה מגיע לכאן בשלב מסוים. אבל כמו כל דבר, גם כאן יש צד שני, והאמת היא שיש לא מעט מבקרים שיוצאים מהשמורה עם טעם מסוים של אכזבה. אולי לפני שמכניסים את דנאלי לתכנית הטיול באופן אוטומטי, כדאי לעצור לרגע ולראות אם זה באמת מתאים לכולם. הנה לקט קטן של גורמים שכדאי לקחת בחשבון כשמתכננים ביקור בשמורה:

– כדי להגיע לפארק צריך לנסוע מאנקורג' קרוב ל-400 ק"מ לכל כיוון.

– יש רק דרך עפר אחת שחוצה את השמורה (90 מייל), והכניסה לרכבים פרטיים מותרת רק עד מייל 15. כדי לראות את המשך הדרך צריך לעלות על אוטובוס של השמורה.

– הנסיעה לעומק הפארק ובחזרה נמשכת משהו כמו 7-9 שעות, ולא לכל אחד יש סבלנות לשבת כל הזמן הזה (עלול להיות בעייתי במיוחד אם אתם עם ילדים).

– ברוב זמן הנסיעה, ובעיקר בתחילתה, הנהג מדבר ברקע ללא הפסקה. לא לכל אחד יש סבלנות לנהגים אמריקאיים שמדברים בלי הפסקה.

– בשמורה אין כמעט שבילים לטיולים רגליים. מי שרוצה לרדת מהאוטובוס יכול לצאת לטיול בשטח, אבל זה טיול שטח אמיתי על כל מה שמשתמע מכך.

– ומעל הכל, לא תמיד רואים את מה שרציתם לראות – הנופים לפעמים מוסתרים מאחורי העננים, ובעלי החיים לא תמיד נמצאים בסביבה.

ויחד עם זאת…

לטעמנו, דנאלי הוא עדיין פארק מרשים ביותר, וההנאה בזמן הביקור תלויה בעיקר ברמת הציפיות ובסבלנות של המבקרים. לכל הדברים שמתוארים כאן יש סיבות מצויינות: ההנהלה של השמורה צריכה להתמודד עם מאות אלפי מבקרים שמגיעים לפארק במשך עונה מצומצמת של שלושה חודשים, והמטרה שלהם היא קודם כל למנוע מההמונים לרמוס את הפארק למוות. מי שיצא לו פעם להיות בשמורות אמריקאיות ותיקות כמו יוסמיטי או ילוסטון בימים עמוסים, יודע שהפארקים יכולים להיות פקוקים בצורה כזאת שתגרום לכם להתגעגע לפקק הקבוע שלכם על האיילון בדרך לעבודה. השיטה של האוטובוסים פותרת את הבעיה, והאמת היא שגם בילוסטון וביוסמיטי היו שמחים מאוד לעבור לשיטה דומה אבל שם זה בלתי אפשרי מסיבות פוליטיות. מאותה סיבה גם אין כמעט שבילים בשמורה: הרעיון כאן הוא קודם כל שימור של הטבע במצב הראשוני ביותר שלו, והגישה של מנהלי השמורה היא שאם אתם מספיק בטוחים בעצמכם כדי לצאת לטייל כאן אז בכיף, ואם לא אז יש מספיק מקומות אחרים באלסקה שבהם דווקא יש שבילים.

הנהגים של האוטובוסים אמנם אוהבים לדבר, אבל מי שיקשיב יגלה שהם בעלי ידע עצום על השמורה. לדעת לזהות דוב או מוס מרחוק זה דבר אחד, אבל הנהגים יכולים גם לתת מידע מעניין נוסף, כמו למשל מה הדוב הזה עשה אתמול באזור אחר בפארק (ולמי הוא עשה את זה). חלק גדול מהנהגים חוזרים לעבוד בפארק שנה אחרי שנה, וההיכרות שלהם עם השטח היא מצויינת. מה שמשאיר את שאלת מיליון הדולר: כמה בעלי חיים אכן רואים בשמורה? התשובה, כמו בהרבה דברים בחיים, היא "וואלה, לא יודע". לפעמים קורה שיושבים באוטובוס יום שלם ובסופו של דבר רואים כמה כבשי הרים מרחוק ולא יותר. ברוב המוחלט של המקרים רואים דובים במהלך הנסיעה, אבל לפעמים הם נמצאים ממש לצד הדרך מתחת לחלון של האוטובוס, ולפעמים הם ק"מ אחד הצידה. בדר"כ יש גם סיכוי טוב לראות עדרים של קאריבו (איילי צפון) ושל כבשי הרים, ואם יש מזל אז גם שועלים, זאבים ולפעמים אפילו חתולי בר (לינקס). בשורה התחתונה: אין אף מקום אחר באלסקה שבו יש אפשרות לראות כזה מגוון של בעלי חיים בזמן כל כך קצר, ואם יש לכם את הזמן לשלב את השמורה בטיול אז זה בהחלט מצדיק את המאמץ. אבל כמו שכבר הבנתם – שום דבר הוא לא חובה, וחשוב לעשות תיאום ציפיות קטן לפני שמתחילים ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו.

המלצות נוספות
  • טיול אופניים
  • משקפת
  • עונה מומלצת
  • Mt. Eielson Loop

אפשר לשכור אופניים מחוץ לשמורה ולהעלות אותן על האוטובוס. כיף גדול, ומאפשר לעצור ולהנות מהדרך בקצב שלכם ולא של האוטובוס. רק צריך לקחת סיבובים בזהירות כי מי יודע איזה חיה עומדת על הכביש בצד השני. שימו לב שרק סוג מסוים של אוטובוסים יכול לקחת את האופניים, וזה הסוג שמכונה camper bus (האוטובוסים הירוקים, שמיועדים לקחת תרמילאים שנכנסים לתוך הפארק עם הרבה ציוד). התדירות של ה-camper bus היא נמוכה יחסית, אז שווה לבדוק מראש מתי בדיוק הם יוצאים. 

חברה נחמדה להשכרת אופניים: Denali Outdoor Center