6.8.17 – יום א': סיאטל
לאחר טיסה ממושכת הגענו לסיאטל וקיבלנו חדר במלון בו נבלה את הלילה. אחר הצהרים פגשנו את עידו גייר המדריך, ואת חברי הקבוצה ויצאנו לאכול במסעדה הסמוכה למלון.
7.8.17 – יום ב': רנגל וקרחון לקונט
הקצנו בשעה מוקדמת, את פנינו קיבל מזג אויר נאה. אכלנו ארוחת בוקר במלון והוסענו לנמל התעופה של סיאטל, בו עלינו על מטוס של חברת Alaska וטסנו אל Wrangell, עיירה קטנה ומבודדת ששוכנת לחוף המעבר הפנימי, ה-Inside Passage.
המעבר הפנימי
המעבר הפנימי הינו השם לנתיב הים בין ישובי דרום מזרח אלסקה. זהו מפרץ צר וארוך שמשתרע לאורך חופי האוקינוס השקט. אורכו כ-800 ק"מ ויש בו אלפי איים קטנים ופיורדים צרים שנחרצו ע"י קרחונים, מפלים אנכיים ומֵצַרים צרים.
בחלקו הצפוני יש הרבה קרחונים שמשתפלים מהפסגות המושלגות אל עבר המים. בין המפרצים פזורים ישובים מבודדים שניתן להגיע אליהם בטיסה או בשייט בלבד.
קצת על רנגל וקרחון לה-קונט
תושביה של Wrangell מתפרנסים בעיקר מדייג. לעיירה הזו עדיין לא מגיעות ספינות הקרוז הענקיות ולכן העיירה הזו שקטה יחסית לישובים אחרים שלאורך המעבר הפנימי. הוסענו אל המלון, בו נתאכסן ב-2 הלילות הקרובים. קיבלנו חדרים ולאחר שאכלנו במזנון שבמלון, יצאנו לשייט בסירה שלקחה אותנו לשייט בפיורד היפהפה של המעבר הפנימי לעבר קרחון LeConte.
זו היתה הפגישה הראשונה שלנו עם האויר המקפיא על סיפון הסירה. הקרחון, שאורכו כ-35 ק"מ, נמצא בקצה הפיורד, הוא הקרחון הדרומי ביותר באלסקה ובחצי הכדור הצפוני. הקרחון והפיורד מוקפים בצוקי גרניט ובפסגות מושלגות.
משנת 1994 החל הקרחון לסגת ואכן ראינו את הקרחון מתפרק מדי פעם אל המים. בדרך עברנו דרך גושי קרח גדולים שניתקו מן הקרחון ונפלו למים. גושי הקרח זהרו בשמש והבריקו ושחפים רבים עמדו עליהם. כשהתקרבנו לקרחון פגשנו גם כלבי ים.
סיור לדלתא של נהר ה-Stikine
לאחר השייט יצאנו לסיור ברגל מהמלון דרך רחובה של העיירה, לאורך חוף הפיורד, לדלתא של נהר Stikine. עברנו בין בתי העץ היפים עם גינות הפרחים שלצדי הרחוב והגענו לחוף שבו סלעים שחורים שחלקם חרוטים בידי התושבים הקדומים של האזור משבטי Tlingit.
ב-Wrangell נמצא הריכוז הגדול ביותר של האבנים החרוטות הללו, הפטרוגליפים (Petroglyphs).
לאחר ארוחת הערב במלון, התפזרנו לחדרינו.
8.8.17 – יום ג': צפיה בדובים בנחל Anan
עם בוקר יצאנו לאכול ארוחת בוקר בבית קפה הסמוך למלון ומשם יצאנו להליכה לתצפית מהר Dewey, שנמצא במרחק לא גדול. עלינו במדרגות במעלה ההר דרך יער הגשם שבו עצי אשוח והגענו לתצפית שממנה ראינו מהגובה את הפיורד שלחופו שוכנת Wrangell וקיבלנו הסבר מעידו, המדריך, על הצמחיה ביער וההסטוריה של המקום.
עמודי טוטם והמוזיאון המקומי
לאחר שירדנו מההר, עשינו סיור בעיירה Wrangell. ראינו עמודי טוטם רבים שאוחסנו בשכיבה תחת סככה כדי לשַׁמְרם.
משם המשכנו למוזיאון המקומי ולמדנו להכיר את התרבות של השבטים שאכלסו את המקום בעבר ואת החפצים והכלים ששימשו אותם. המוזיאון עשוי בטוב טעם והמוצגים מעניינים מאוד.
דובים וסלמונים
בצהרים יצאנו לסיור צפיה בדובים בערוץ נחל אנאן (Anan Creek). שטנו דרומה במשך כשעה דרך הפיורד היפה.
ירדנו מהסירה במפרץ Anan Bay, שממנו נמשך שביל בן כ-2 ק"מ שרובו עשוי מדרגות. ריינג'רים חמושים ליוו אותנו בעת ההליכה והסבירו לנו כיצד להתנהג אם וכאשר יגיע דוב לקרבתנו.
בסופו של השביל נמצאת התצפית שממנה צופים על הדובים העוסקים בדייג סלמונים. הסלמונים הם משני סוגים, ורוד וכסוף.
מרבית הדובים הינם שחורים אך הצלחנו לראות גם דוב חום אחד מהמין Coastal Brown Bear (באלסקה עושים הבחנה בין דובי גריזלי חומים החיים בתוך היבשת ומתבססים יותר על אוכמניות, עשבים וצייד כמרכיב ראשי בתזונה שלהם אל מול Coastal Brown Bear החיים בקרבת החופים ומתבססים על דגים כמזון ומכיוון שבדגים יש חלבון רב, הם גדולים מדובי הגריזלי).
ראינו מחזה מעניין ומיוחד. הדובים היו עסוקים בדייג סלמונים, תפסו את הדגים ששחו במעלה הזרם וטרפו את בשרם. היו גם דובות שלוו בדובוניהם הצעירים.
חלק מהדובים הגיעו עד למעקה המרפסת עליה עמדנו ואנו נתבקשנו ע"י הריינג'רים לסגת משפת המרפסת כדי שלא ניפגע. מהמרפסת ראינו גם עֵיָטמים לבני ראש (הציפור הלאומית של ארה"ב), שחפים ובעלי חיים נוספים שניזונים משאריות הדגים שמותירים אחריהם הדובים.
בדרך חזרה לסירה שמנו לב שפני המים בפיורד ירדו מאוד והגיעו לנקודת שפל.
שטנו בחזרה ל-Wrangell והגענו ישירות לארוחת הערב במלון.
9.8.17 – יום ד': ג'ונו וקרחון מנדנהול
לאחר ארוחת בוקר בבית הקפה שליד המלון ב-Wrangell, נסענו לנמל התעופה ועלינו על מטוס שיביא אותנו ל-Juneau שממוקמת בצפונו של המעבר הפנימי.
גו'נו וקצת היסטוריה
ג'ונו, היא בירתה של אלסקה מאז 1906 והיא אחת מערי הבירה המיוחדות ביותר מבין מדינות ארצות הברית. לפניה היתה Sitka בירתה של אלסקה. עד 1867 נשלטה אלסקה ע"י רוסיה ואז רכשה אותה ארה"ב תמורת סכום של 7,200,000 דולרים. ב-1880 גילו בג'ונו מרבצי זהב גדולים ובעקבות זאת הפכה ג'ונו להיות מרכזית יותר מסיטקה.
בנוסף, כמות הלוטרות ים וכלבי הים שניצודו על ידי הרוסים, המתיישבים המקומיים והאמריקאים הלכה והתדלדלה ושני הגורמים הללו הביאו לכך שב-1906 קיבלה ג'ונו את ההכרה והוכרזה כבירת אלסקה.
זהב, דייג ושירותי תיירות
העיר פרחה בעקבות גילויו של מכרה הזהב אך עם הדעיכה של מציאת הזהב, הפך המקום למרכז עיבוד של מתכות שהיה פעיל עד סוף מלחמת העולם השנייה. כיום, הפעילות הכלכלית של העיר מתבססת על דייג ושרותי תיירות.
ג'ונו היא עיר הבירה היחידה באמריקה שלא ניתן להגיע אליה דרך היבשה אלא רק דרך האויר או הים. היא הגדולה מבין הערים שממוקמות בדרום מזרח אלסקה שפוקדות אותן אניות הקרוז הגדולות. העיר שוכנת למרגלותיו של שדה קרחונים, שנקרא בשם: Juneau Icefield.
קרחון Mendenhall
הגענו לג'ונו ונסענו במונית למלון Westmark Baranof שנמצא בעיר ומהסוויטה שקיבלנו ניתן היה לצפות על הנמל ועל אוניות הקרוז הגדולות שעגנו בו. לאחר שהתמקמנו במלון נסענו במוניות לקרחון Mendenhall.
יצאנו בהליכה של כ-2 ק"מ לכיוון הקרחון. הקרחון גדול ומרשים ולידו יש מפל מים שנקרא Nugget Fall. הזרימה במפל חזקה מאוד. לרגלי הקרחון והמפל ישנו אגם ואנשים רבים ניצלו את מזג האוויר החמים כדי לרחוץ באגם.
חזרנו למגרש החניה ובקרבתו ראינו נחל שדגי הסלמון מגיעים אליו לשם הטלה והפריה. לאחר שמתקיימת ההפריה במים, מסיימים הסלמונים את חייהם, ואכן, ראינו בערוץ את הדגים הנוטים למות.
הר רוברטס
משם נסענו במוניות לחוף הפיורד של ג'ונו. במקום נמצא רכבל (Tramway) ובעזרתו העפלנו להר Roberts. הנוף הנשקף מהרכבל לכיוון הפיורד היה מרשים מאוד למרות שהשמש סנוורה מאוד והפריעה במיוחד למצלמים שביננו.
לאחר העליה ברכבל יצאנו לסיור מעגלי ברגל על ההר ועידו הפנה את תשומת לבנו לצמחיה שגדלה במקום.
ירדנו ברכבל לאזור הנמל, שם נכנסנו למסעדת דגים גדולה לארוחת ערב. לאחר הארוחה הלכנו למלון דרך הרחובות שבהן החנויות מיועדות בעיקר לתיירים הרבים שפוקדים את המקום.
10.8.17 – יום ה': ג'ונו ומפרץ Tracy Arm
עם בוקר יצאנו למרינה לשם שייט בסירה לפיורד Tracy Arm, השוכן כ-80 מייל מדרום לג'ונו. השייט החל בשעה 8.00 ושטנו במפרץ הצר, הארוך והמפותל בין הרים תלולים שפסגתם מושלגת. עם התקדמות השייט החלו להופיע גושי קרח גדולים ומרהיבים בצבעיהם הלבנים-כחולים שצפו במים כתוצאה משבירת הקרחונים.
ציפינו לראות לוויתנים אך הם לא הגיעו באותו יום למסלול בו שטנו אבל הצלחנו לראות מרחוק כמה כלבי ים. שטנו לעבר קרחון Sawyer שממוקם בקצה פיורד Tracy Arm. זהו קרחון עם שתי שלוחות – צפונית ודרומית. שטנו לעבר צדו הדרומי של הקרחון אך הוא היה חסום ע"י גושי קרח גדולים ולכן פנינו לחלקו הצפוני וזכינו לראות את המראה המרהיב של הקרחון ושל גושי הקרח הגדולים שצפו במים ובצבעי הלבן-תכול שלהם. התקרבנו מאוד בסירה לקרחון.
בשעה 18.00 סיימנו את השייט, חזרנו לג'ונו והלכנו לאכול במסעדת דגים טובה הממוקמת על החוף ומשם שבנו למלון להתארגן לטיסה למחרת בבוקר ולשנת לילה קצרה.
11.8.17 – יום ו': אנקורג' וטלקיטנה
השכם בבוקר נסענו לנמל התעופה והמראנו לאנקורג' (Anchorage), שם קיבל עידו את הוואן עם הנגרר שישרת אותנו עד סוף הטיול. העלינו את הציוד שלנו על הנגרר והתמקמנו בתוך הוואן.
מנמל התעופה נסענו, כשעידו נוהג בוואן, לעיירה פאלמר שנמצאת בעמק Mat-Su (קיצור של שמות הנהרות מטנוסקה וסוסיטנה הזורמים לאיזור). האיזור שבו נמצאת העיירה, בניגוד לשאר אלסקה, הוא איזור חקלאי בעיקרו מאחר ותנאי הגידול כאן הם אידיאליים לגידול ירקות המותאמים לטמפרטורות קרירות. הירקות משגשגים והקרקע הקרחונית העשירה בחומרים אורגניים מסייעת להצלחת הגידולים.
גם שפע אור השמש בקיץ מסייע ובחודש יוני יש בפאלמר 19 שעות של אור יום, כך שהירקות מתפתחים היטב. בפאלמר עצרנו ליד סופרמרקט גדול ויפה וערכנו קניות. עוד נשוב לפאלמר בסופו של הטיול.
האצ'ר פאס וכריית זהב
משם המשכנו ל-Hatcher Pass שהוא אזור אלפיני מרהיב שבעבר היה בו מכרה זהב בשם Independence Mine בו כרו זהב עד שנת 1974. מזג האויר היה מעונן ומדי פעם טפטף גשם קל.
עלינו על ההר בשביל תלול הנקרא Gold Cord Lake שאורכו כ-2.5 ק"מ. מבחינת הצמחיה האזור הוא תת-טונדרה עם צמחיה נמוכה. בדרך עברנו בצריף ששימש את כורי הזהב והמשכנו עד אגם מסוג Tarn שנמצא במכתש מעוגל (cirque) שנוצר מהמסת הקרחונים.
בדרך עידו הכיר לנו צמח הנקרא Tall Fireweed. כאן פגשנו את הצמח כשעליו ירוקים ולו פרחים ורודים. עידו סיפר לנו שעם התקרב הסתיו מאדימים עליו ובמקומות בהם הצמח נפוץ, שטחים שלמים נצבעים בזכותו באדום עמוק.
בהמשך הטיול שלנו פגשנו בצמח פעמים רבות גם בצורתו האדומה. בדרך ראינו מחילות רבות של מכרסם הנקרא Pika החופר לעצמו מחילות ומאופיין בכך שהוא עומד על רגליו האחוריות.
ארוחת צהרים בשטח
לאחר שירדנו מההר, נסענו ל-Mint Creek River שהוא חניון מוסדר ובו עידו ערך שולחן והכין ארוחת צהרים טעימה מהמצרכים שקנה קודם לכן בפאלמר. ירד גשם קל שלא הפריע לנו ליהנות מהארוחה.
המשכנו בדרכנו ל-Talkeetna שם התמקמנו במלון נחמד מאוד. משם יצאנו לעיירה, אכלנו ארוחת ערב במסעדה, טיילנו עוד מעט ברחוב הראשי של העיירה ושבנו למלון ללינת לילה.
12.8.17 – שבת: שמורת דנאלי
לאחר ארוחת בוקר טובה במלון, פתח עידו שולחן שעליו שם מכל טוב אלסקה כדי שנכין לעצמנו כריכים לדרך. יצאנו לדרך בכביש מס' 3 לכיוון פארק ושמורת דנאלי (Denali National Park), אליו נגיע בצהרים. השמורה משתרעת על שטח של כ-24,000 קמ"ר וחוצה אותו דרך עפר אחת שעליה נוסעים עם האוטובוס של השמורה. מסתבר שיש מספר מסלולים לבחירה שזמן הנסיעה בהם הוא 8 עד 13 שעות נסיעה (הלוך ושוב). אנחנו היינו מיועדים לנסוע במסלול בן 8 שעות.
הסברים, נופים ובעלי חיים
בשעה 12.00 הגענו לשמורה וקיבלנו כרטיסים לאוטובוס. עידו נפרד מאתנו ואנו עלינו לאוטובוס שנהגו היה המדריך של הסיור. בתחילת הנסיעה הכין אותנו המדריך/נהג לכך שנראה בעלי חיים רבים מכל הסוגים אך כשהתקדמנו הסתבר שזה עניין של מזל.
במשך קילומטרים רבים עייף אותנו הנהג בדיבוריו ללא הרף. בתחילה לא זכינו לראות בעלי חיים אך נהנינו מאוד מהנוף המרשים של העמק ושל ההרים שמסביבו שנשקף מבעד חלונות האוטובוס.
האוטובוס נסע בדרך העפר בשוליו של ההר. בעמק שמתחתינו זרמו מי קרחונים, מסביב היו עצים נמוכים, שיחים ועשב בשלל גוונים של ירוק, צהוב ומעט פרחים. המדרונות היו ירוקים והפסגות שחורות עם פסי שלג שנותרו עליהם. השמים הכחולים השלימו את התמונה היפה.
בכל כיוון שאליו הבטנו ראינו גוונים שונים והתמונה השתנתה מאחורי כל עיקול של הכביש. מדי פעם האוטובוס עצר בתחנה לשם שימוש בשירותים ולמנוחה קצרה.
לאחר כשעתיים התחלנו, סוף סוף, לראות ממרחק כמה דובים חומים – גריזלי, איילי הצפון – קריבו וכבשי הרים לבנים – Dall Sheep. לא זכינו לראות מוּס (אייל קורא).
בכל פעם שנצפו בעלי חיים, הנהג האט את נסיעתו ומדי פעם גם עצר ואנחנו ירדנו מהאוטובוס כדי להיטיב לראות ולצלם.
מרכז המבקרים בשמורה והר דנאלי
לאחר למעלה מ-4 שעות הגענו למרכז המבקרים היפה והמושקע. נתמזל מזלנו והצלחנו לראות מבעד לעננים מעט מפסגת הר דנאלי (Mount Denali), שהיה ידוע בעבר כהר מקינלי (Mount McKinley), הוא ההר הגבוה ביותר בצפון אמריקה ומתנשא לגובה 6,168 מטר והוא נמצא בתחומי פארק דנאלי.
בדרך חזרה המשכנו לראות מדי פעם בעלי חיים, ביניהם דובה עם שני גורים ואיילים. צבעי הנוף השתנו לקראת הערב. הגענו קרוב לשעה 21.00 למרכז המבקרים ממנו יצאנו בצהרים.
עידו פגש אותנו והסיע אותנו למסעדה בה אכלנו ארוחת ערב. הגענו למלון בשעה מאוחרת ושמחנו לראות שליד חלון החדר הצנוע שלנו זורם נחל ה-Nenana שאת שאון מימיו שמענו להנאתנו.
13.8.17 – יום א': נסיעה על ה-Denali Highway
השכמנו קום ויצאנו להליכה של כ-3 ק"מ בשביל בין עצים וצמחים לאורך נחל Nenana לעבר Triple Lakes. משמאלנו זרם הנהר ולידו מסילת הברזל של אלסקה. בדרך ראינו אחד מסוגי הצפצפות הרבים (Aspen) שגדלות באלסקה – צפצפה רעדנית. שמתי לב שלמרות שהסתיו טרם הגיע, יש עצים שעליהם כבר החלו מאדימים לקראת השלכת. מצאנו גם אוכמניות (Blueberries) ואכלנו אותן לתיאבון.
הגענו לאגם ועל שפתו, ממש ליד המים, ראינו את ביתו עשוי העצים של הבונה (Beaver). הבונה ידוע ביכולתו לבנות סכרים וזאת כדי לשמור על מפלס מים גבוה מספיק כדי שהכניסה לביתו תהיה מתחת לפני המים. שמענו מפי עידו שבכל שנה כשהוא מגיע למקום, הוא רואה כי ביתו של הבונה הזה נעשה גדול יותר.
דרך עפר באורך 135 מייל
חזרנו למלון, העמסנו את המזוודות ונסענו לאכול ארוחת בוקר במסעדה נחמדה ששכנה בבית עץ נחמד ומוקף פרחים.צבתום הארוחה עלינו על כביש מס' 8, ה-Denaly Hwy. זוהי דרך עפר באורך 135 מייל שבאמצעותה נגיע ל-Paxson. הדרך מתמשכת לאורך רכס אלסקה – Alaska Range.
מזג האוויר היה נאה ועננים כיסו את ההרים כשחלק מהם הגיחו מבעד לעננים, ביניהם הר Heyas שגובהו כ-4,000 מ'.
גיאולוגיה ומורפולגיה למתחילים
בדרך הסביר לנו עידו על סְחוֹפֶת הקרחונים (Moraine) שהם חלקים ושברי סלעים שנותרו בעמק קרחוני כתוצאה משחיקה שנוצרה על ידי תנועת הקרחון.
עידו הסביר לנו על מספר סוגי מורנות:
מורנת קצה (Terminal Moraine) – נחשפת בעת נסיגת קרחון, רכס הסלעים שנשאר בראש הקרחון, במיקום המרבי שאליו הוא התפשט וממנו החל לסגת.
מורנה צִדִית (Lateral Moraine) – המורנה הבולטת ביותר בקרחון פעיל שבה גלי סלעים ועפר הצטברו בצידי הערוץ שבו נע הקרחון.
מורנה תיכונה (Medial Moraine) – רכס סלעים אחד או יותר במרכז הקרחון שנוצר כתוצאה מאיחוד של כמה יובלי קרחונים לערוץ אחד מרכזי.
ראינו גם שלוליות מסוג Kettle Pond – שקע קרחוני, שהוא שקע רדוד, המכיל משקעים ומים, שנוצר כתוצאה מנסיגת קרחונים או משיטפונות שמקורם קרחוני.
שמענו גם הסבר כיצד נוצרים "נהרות צַמָּה" – Braided Rivers – שמקורם בהפשרת קרחונים: במימי הנהרות נוצר סחף רב שסותם את הערוץ ומאלץ את הנהר לפלס לו ערוץ חדש. במהלך הטיול ראינו נהרות רבים כאלה.
הנופים שבדרך
בדרכנו עברנו במשטחי טונדרה, חצינו נהרות, נסענו לחופי אגמים כשכל העת נשקפים באופק שמשמאלנו הרי רכס אלסקה. עברנו ליד שטחים גדולים בהם צמחו אוכמניות בר וראינו אנשים מלקטים אותם עם דליים בידיהם.
עצרנו ליד Alpine Creek, בית עץ גדול ומבודד המשמש אכסניה, מסעדה וגם חנות. מקום מאוד מיוחד של חיים בחיק הטבע לצד הדרך. אכלנו מרק ירקות חם, שתינו קפה והמשכנו בדרכנו.
היה בולט לעין כי עונת הצייד החלה כי בדרך ראינו ציידים רבים שהיו מצוידים היטב בקרוואן, טנדר ועליו טרקטורונים וציוד רב לצייד.
מרחוק ראינו עוד קרחונים מרשימים: West Fork , McClaren ו-Gulkana. עצרנו ליד צינור הנפט של אלסקה ועידו הסביר לנו על בניית הצינור, הטכנולוגיה והזרמת הנפט בו.
המשכנו בדרכנו ללודג' מבודד, שנמצא סמוך ל-Paxson. המבנה עשוי כולו עץ, והחיבורים בין קורות העץ נעשו ללא מסמרי מתכת. המבנה מכיל 8 חדרי אירוח והוא אסטטי ומטופח מאוד.
14.8.17 – יום ב': מעבר תומפסון והעיירה ואלדז
עם בוקר התעוררנו לבוקר גשום, לאחר שגם בלילה שמענו את שאון הגשם, זאת לאחר שעד עתה פינק אותנו מזג האויר הקיצי של אלסקה.
בלודג' הנחמד בו התארחנו ציפתה לנו ארוחת בוקר ביתית, שונה מכל ארוחות הבוקר האמריקאיות שאכלנו עד עתה. הפעם ארוחת בוקר בריאה וטעימה שכללה יוגורט טבעי עם פירות טריים ואוכמניות מהאיזור, פשטידת ביצים וגם ירקות.
צינור נפט ומרכז מבקרים
כשיצאנו למכונית המשיך לרדת גשם עז אך תוך כדי הנסיעה עוצמת הגשם נחלשה. נסענו על Richardson Hwy (כביש מס' 4), לאורך צינור הנפט של אלסקה.
לאורך הדרך ראינו לעתים את ההרים הגבוהים של רכס Wrangell, רובם הרי געש רדומים, שהגיחו מבעד הערפל והעננים. עצרנו במרכז המבקרים של שמורת רנגל סט. אליאס, שמורת הטבע הגדולה ביותר בצפון אמריקה (53,000 קמ"ר) ששוכנת בנקודת המפגש בין רכסי ההרים Wrangell, St. Elias ו-Chugach.
תשעה מבין ההרים הגבוהים ביותר בצפון אמריקה נמצאים בשמורה שיש בה קרחונים ושדות קרח רבים ונהרות זורמים בה, ביניהם נהר Copper.
במרכז המבקרים ראינו סרט יפה מאוד ובו הסברים על השמורה ומה ניתן לראות בה. נכנסנו גם למוזיאון שנמצא במרכז המבקרים ובו תערוכה על תרבות שבטי האינדיאנים של האזור.
לסיום הביקור במרכז המבקרים עידו פתח שולחן עם מצרכים שקנה ואכלנו ארוחת צהרים במקום.
דרומה לקרחון וורת'ינגטון
המשכנו לנסוע דרומה. הנוף החל להשתנות וראינו הרים שחלקם הרי געש ולהם ראש חרוטי מחודד, קרחונים משלג לבן מעטרים את ההרים הללו ומהקרחונים המפשירים נשפכים מפלים גבוהים.
המשכנו לנסוע דרומה ועצרנו ליד קרחון Worthington, שנמצא קרוב ל-Richardson Hwy. טיפסנו עד למרגלות הקרחון הכחול שמימינו שצף מפל רב עוצמה. עידו הסביר לנו על תהליך הזרימה והנסיגה של הקרחונים.
קדימה לואלדז
ממקום זה נסענו דרך מעבר ההרים תומפסון (Tompson Pass), ממנו התחלנו לרדת לכיוון ואלדז (Valdez). מעבר תומפסון הוא המקום המושלג ביותר שעובר בו כביש באלסקה.
ואלדז הוא הטרמינל הדרומי של צינור הנפט ותומפסון פאס מהווה את הקשר התחבורתי היבשתי היחיד לוואלדז. בכביש ובמעבר יש תחנת שירות שמבטיחה שהכביש יהיה פתוח בכל ימות השנה.
השמירה על המעבר בכביש היא חשובה ביותר בגלל תנאי מזג האוויר הקיצוניים במקום. המשכנו לנסוע לכיוון וואלדז דרך קניון Keystone ועצרנו ליד מפלי המים – מפלי ההינומה (Bridalvail) שליד הכביש כדי לצלם ולהצטלם.
עוד קצת דובים ומדגרת סלמונים
המשכנו לנסוע במורד הכביש ובדרך, ליד נחל, ראינו דובה שדגה סלמונים כדי להאכיל את שלושת גוריה. משם המשכנו למדגרת דגי הסלמון – Solomon Hatchery שליד ואלדז.
המדגרה הוקמה בשנת 1982 במטרה לספק את הדרישות לדגי סלמון מצד הצרכנים. צפינו באתר ממרפסת התצפית. היו במים דגי סלמון רבים בצפיפות גדולה שטיפסו במעלה התעלה אל המדגרה.
קיבלנו הסבר על תהליך היצור ולמדנו שההפריה נעשית באופן מלאכותי ע"י צוות המדגרה. במקום היה שלט שבו נכתב שהמטרה היא להפרות 230 מיליון ביצי סלמון ורוד בכל עונה, ובכל יום 10 – 15 מיליון ביצים. כל נקבה מספקת כ-1700 ביצים. על כל 3 נקבות סלמון יש זכר אחד.
מהמדגרה נסענו לעיר ואלדז (Valdez) אל מלון ששוכן על שפת המרינה, התמקמנו בחדרים ואכלנו ארוחת ערב במסעדה הצמודה למלון.
15.8.17 – יום ג': שייט לקרחון קולומביה
היום נשוט בסירה מואלדז במפרץ Prince William Sound לעבר קרחון Columbia.מהמפרץ גדול מאוד וואלדז שוכנת לחופו הצפון מזרחי ובה נמצא נמל הנפט שבקצהו של צינור הנפט של אלסקה. בשנת 1989 עלתה מיכלית נפט על שרטון והנפט הגולמי דלף אל מי המפרץ.
בגלל שרשרת של מחדלים התעכבה עצירת התפשטות הנפט והמפרץ הזדהם, כך שהזיהום הפך לאסון האקולוגי הימי החמור ביותר בתולדות ארה"ב עד שנת 2010 (שאז ארע אסון נוסף, שנחשב לאסון הסביבתי הגדול ביותר בהסטוריה, של זיהום הים מדליפת נפט במפרץ מקסיקו).
אוכלוסיית העופות, חיות הים והדגים נפגעו קשה מאוד ולקח שנים רבות לשקם את המפרץ.
מפרץ הנסיך וויליאם וקרחון קולומביה
המפרץ ידוע בקרחונים הרבים שבו, ביניהם קרחון קולומביה ששטחו מעל 1000 קמ"ר ועובי הקרח שלו כ-1000 מ'. באזור שבו הוא נפגש במי המפרץ הוא מתנשא לגובה של יותר מ-80 מ'. בשנים האחרונות נמצא הקרחון בנסיגה ועקב כך גושי קרח רבים ממלאים את הפיורד בקרבת הקרחון.
התעוררנו למזג אויר בהיר. בשעה 11.00 יצאנו לשייט בסירה גדולה, חדשה, מטופחת ויציבה שבנויה בסגנון קטמרן, לעבר קרחון קולומביה הגדול.
השייט עבר עלינו בנעימים תוך שאנו יוצאים מאולם הנוסעים אל המרפסת החיצונית כדי לראות ולצלם את הנוף הנהדר ולראות עופות ויונקים ימיים. על המרפסת היה קר מאוד והוא נעשה קר יותר ככל שהתקרבנו לקרחון. במשך השייט קיבלנו מרק חם, קפה ותה.
במהלך כל השייט הסביר הקברניט על הנוף ועל הקרחון באמצעות רמקול והודיע לנוסעים כשליד הסירה נראו בעלי חיים או עופות מעניינים. ככל שהתקרבנו לקרחון החלו המים להכיל יותר גושי קרח גדולים ובעלי צבע כחול עמוק. הסירה פילסה את דרכה בינות גושי הקרח והגיעה קרוב מאוד לקרחון.
בעלי חיים במהלך השייט
במהלך השייט ראינו אריות ים שהתחממו בשמש על פני גושי הקרח, לוטרות ים, שפרוותן צפופה מאוד, ששכבו על גבן על גושי הקרח כדי לא לקרר את כפות רגליהן. ראינו גם ציפורים ממינים שונים, ביניהם Tufted Puffin & Horned Puffin. הגענו לקרבת הקרחון והמחזה היה מרתק ויפה מאין כמוהו.
בדרך חזרה ראינו גם יונקי ים מסוג Doll's Parpoise הדומים לדולפינים והם מיוחדים לצפון האוקינוס השקט.
לאחר שעגנו בואלדז נסענו ל-Valdez Glacier. זהו קרחון שיש בו אגם ולעיתים ניתן לראות בקרבתו מוּס. לאכזבתנו לא הצלחנו לפגוש אותו ושבנו לואלדז.
את הערב העברנו במסעדה איטלקית ונהנינו מהארוחה.
16.8.17 – יום ד': נסיעה למקארת'י
לאחר ארוחת הבוקר במלון יצאנו צפונה ועברנו שוב דרך מעבר תומפסון, שם עצרנו להליכה קצרה לתצפית באזור צחיח. התצפית היתה לכיוון נהר Lowe הזורם ל"זרוע ים ואלדז" ולכניסה הצפונית של Keystone Canyon (בו עברנו שלשום כשנסענו אל ואלדז).
בדרך לשמורת רנגל-סט. אליאס
פנינו אל ה-Edgerton Hwy שהוא כביש לאורך נהר Copper לכיוון Chitina. בדרך ראינו את ההרים Sanford & Blackburn ,Wrangell. ה-Wrangell הוא רכס הרים גבוה במיוחד של אלסקה המזרחית.
רוב הרכס נכלל בשמורת הטבע Wrangell-St. Elias. הר Wrangell הוא הגדול והמאסיבי ברכס והוא הר געש פעיל. ההר הגבוה ביותר ברכס הוא הר Blackburn המתנשא לגובה של 4,995 מטר. הרכס נמצא לאורך הגבול עם מחוז יוקון שגובל בקנדה והוא חלק מרכס החוף.
עצרנו לתצפית על מפלי Liberty, שם עצרנו לסיור, צילומים ולארוחת צהרים שעידו הכין עבורנו.
המשכנו לנסוע ועברנו בדרכים יפהפיות שצפו על הנוף הנפלא של נהר Copper וההרים המושלגים מסביב. עברנו מעל נהר ה-Copper על גשר ענק ואחר כך הלכנו ברגל על גשר Kuskulana וראינו את הקניון העמוק. הגענו ל-Gilahina Bridge שם ראינו את פסי הרכבת הישנה.
בקתות עץ וטיסת נוף
המשכנו בדרך העפר יפת הנוף עד שהגענו לבקתות עץ במתחם בו נעביר את שני הלילות הבאים. זהו מתחם שבו 7 בקתות עץ מרווחות ויפות שמתוחזקות ומצוידות עם הקפדה על גישה סביבתית ירוקה. כל בקתה מתאימה לאירוח משפחה ומכילה את כל הדרוש לשהיה של משפחות במקום.
לאחר שהתמקמנו פגשנו את הבעלים של המתחם שהראה לנו את החממות ואת הירקות האורגניים שהוא מגדל בהן ואף צייד אותנו בירקות לארוחת הערב.
יצאנו בנסיעה ל-McCarthy שנמצאת ליד Kennicott – הישוב שהפך לעיירת רפאים לאחר הפסקת הכרייה במחצבות הנחושת ושנותן כיום בעיקר שרותי תיירות.
חצינו ברגל את הגשר הגדול על נהר קניקוט וצעדנו עד למקום בו המתינה לנו הסעה לשדה תעופה של McCarthy שבו ציפו לנו מטוסי ססנה קלים שלקחו אותנו לטיסה מעל שמורת Wrangell-St. Elias. המראות שנגלו מחלונות המטוס היו נפלאים.
עתה הבנו ביתר שאת את גודלם האמיתי של הקרחונים ואת עוצמתו של הטבע. זו היתה חוויה יפה ואחת המרגשות ביותר שחווינו בטיול.
חזרנו למתחם הבקתות והכנו בעבודה משותפת של עידו ושלנו ארוחת ערב מצוינת מהמצרכים שעידו קנה הבוקר בוואלדז. לאחר הארוחה נפרדנו לבקתות.
17.8.17 – יום ה': טיול על קרחון Root ליד קניקוט
הבוקר התחיל עם ארוחת בוקר שהכנו בעצמנו בבקתה של מירי ושלמה. התכנית להיום היא לצאת לטיול על קרחון.
הליכה על קרחון
יצאנו לקניקוט. מעברו השני של הגשר חיכתה לנו הסעה שהביאה אותנו למרכז שבו יש מדריכים לפעילויות שונות באזור. מדדו לנו סוליות עם דוקרנים להליכה על קרח שמחברים אותם לנעלים. הדוקרנים הללו אמורים להינעץ בקרח ולמנוע החלקה או נפילה.
יצאנו למסלול שבסופו נמצא קרחון Root שעליו נצעד בסוליות היעודיות. התחלנו ללכת ברחובה הראשי של קניקוט והמשכנו ללכת במעלה ההר בשביל צר בין עצים, צמחים ונוף יפה וגם צואת דובים אדומה בזכות ה-Berries (האוכמניות) שאוכלים הדובים.
כל הדרך ליוו אותנו עידו ושני מדריכים נחמדים מאד מטעם החברה. כשהגענו למרגלות הקרחון ישבנו לנעול את הסוליות כשהמדריכים מסייעים בידינו. המדריכים תדרכו אותנו כיצד ללכת על גבי הקרחון, תוך שאנו נועצים את הדוקרנים בקרח.
צעדנו על הקרחון לאורך כקילומטר. מזג האוויר האיר אלינו פניו כך שכל "מקדמי הגשם" שלקחנו עמנו כמו: מעילי גשם, מכנסי גשם, כיסויים לתרמילים וכו' הפכו למיותרים. הנוף ההררי היפהפה מרובה הקרחונים גרם לנו הנאה רבה. מטעם החברה הכינו לנו כריכים טעימים שאכלנו כשאנו יושבים על מזרנים שהונחו על גבי הקרחון.
תופעות קרחוניות
נהנינו מהנוף המרהיב, הצבעים השונים של הקרח ומההסברים המקיפים שקיבלנו אודות הקרחונים. ראינו מקרוב כמה תופעות מיוחדות לקרחונים: את ה-Stairway Icefall הכחול ששייך לקרחון Root, ה-Ice Cave שהוא סוג של מערה טבעית המכיל כמויות משמעותיות של קרח, Crevasse שהוא סדק עמוק בקרחון שבו זורמים מים וגם Moulin, שהוא מעין פיר עגול שהמים יורדים בו מפני השטח ויוצרים מעין מפל פנימי.
לאחר שירדנו מהקרחון חזרנו בדרך הארוכה והתלולה אל העיירה.
סיור במכרות הנחושת של קניקוט
לאחר מנוחה קצרה יצאנו, עם אחד המדריכים שליוו אותנו לקרחון,לסיור במבנים של מכרה הנחושת. הוא סיפר לנו את סיפורו של מכרה הנחושת שהוא למעשה סיפורה של קניקוט בה נתגלו מרבצי נחושת באיכות מצוינת.
ב-1911 החלו להפיק נחושת בקניקוט. כתוצאה מכך צמחה עיירה קטנה והוקם המפעל שאליו הובאו עפרות הנחושת מהמכרות ונסללה מסילת ברזל שתוביל את התוצרת. המפעל פעל עד 1938 ואז ננטש המקום.
נכנסנו למבנה המפעל בן 14 הקומות וירדנו מהקומה העליונה עד הקומה התחתונה שנמצאת ליד הרחוב המרכזי של העיירה. בכל אחת מהקומות הסביר לנו המדריך את שלבי תהליך הייצור של הנחושת.
יצאנו מהמפעל והלכנו למלון המקומי, שם אכלנו ארוחת ערב ולאחריה הגענו לבקתות ושכבנו לישון.
18.8.17 – יום ו': ממקארת'י לעמק המטנוסקה
לאחר ארוחת בוקר שהכנו שוב בכוחות משותפים בבקתה של מירי ואריה, יצאנו לדרך בכיוון כללי מערבה.
דרך עפר, נופים ודייגים
דרך ארוכה נעבור היום בנסיעתנו. נסענו בשביל העפר המוביל מ-McCarthy אל Chitina על ה-Richardson Hwy, ומשם ל-Glennallen. בתחילה נסענו ביער ואחר כך החלו להיראות בנוף שלצדי הדרך קרחונים, הרים גבוהים ונהרות.
עצרנו ליד אגם ובו דייגים שדגו סלמונים בעזרת רשתות הקשורות למקל ארוך שהחזיקו בידיהם. הם פילטו במקום את הסלמונים שדגו על גבי שולחן שהעמידו קרוב לאגם.
בדרכנו הצלחנו, סוף סוף, לראות בשולי הדרך מוּס בגודל טבעי שנעלם מעינינו במהירות.
קרחון מטנוסקה והדרך ולפאלמר
המשכנו בדרכנו וראינו משמאל לכביש את קרחון Matanuska הענק, שאורכו כ-45 ק"מ ורוחבו כ-3 עד 6 ק"מ והוא השתרע כרצועה לבנה רחבה וארוכה במקביל לכביש בו נסענו.
המשכנו בדרכנו ל-Palmer שבה עברנו לפני שבוע בדרכנו לדנאלי. העיירה שוכנת על גדות נהר Matanuska שמוצאו בקרחון שראינו בדרכנו והיא נמצאת במרחק של 40 מייל מ-Anchorage.
פאלמר שוכנת בחלקו המערבי של עמק Mat-Su, קיצור שמם של הנהרות Matanuska ו-Susitna הזורמים בו. העיר נמצאת באזור חקלאי ומשמשת עיר נופש לתושבי אנקורג' (ר' פרטים אודות פאלמר גם בתאריך 11.8.17).
הגענו ללודג' נחמד ולאחר שהנחנו את חפצינו בחדרים, יצאנו לארוחת ערב במסעדה מקומית.
19.8.17 – שבת: אנקורג' והביתה
זהו היום האחרון לטיולנו באלסקה.
רשמים וסיכומים
לאחר ארוחת הבוקר במלון, ערכנו שיחת סיכום עם עידו וכל אחד מחברי הקבוצה סיפר את עיקר רשמיו מהטיול. היתה הסכמה כללית על המסלול המצוין ועל המדריך המעולה שלנו, עידו, שבזכותו הפך הטיול להצלחה לדעת כולנו.
עם תום השיחה העמסנו את הציוד שלנו ויצאנו ברכב אל אנקורג', העיר הראשית באלסקה המשמשת כעוגן כלכלי ותחבורתי. למרות שמדובר בעיר שאינה גדולה, היא מרוחקת ממקומות ישוב גדולים אחרים דבר שחייב את פיתוחה.
בעיר ממוקם נמל התעופה הבינלאומי של אלסקה והיא מהווה צומת חשוב גם לרכבת אלסקה. באנקורג' נמצאים גם בית החולים הגדול באלסקה, ואוניברסיטת אלסקה.
מזג האוויר היה נאה ואנחנו התחלנו את הסיור במוזיאון אנקורג' היפה שמציג את ההסטוריה והתרבות של אלסקה בצורה יפה מאוד ומושכת עין.
לאחר הביקור במוזיאון טיילנו ב-Downtown של העיר וערכנו קניות אחרונות.
תצפית אחרונה
בצהרים פגשנו את עידו עם הרכב ונסענו לתצפית ממרגלותיו המערביים של רכס ה-Chugach שממנה ניתן לראות את המפרץ ואת ההרים שנשקפו מסביב, בצפון ובמערב רכס אלסקה, במזרח הרי Chugach ו-Wrangell ומפרץ Prince William.
הפארק מכיל את חוף האוקיינוס השקט, אגמים שופעים, קרחונים גדולים ושדות קרח. Chugach היה שמו של אחד השבטים אשר התגוררו על הרכס ולמרגלותיו ועל שמו נקרא הפארק.
שהינו בתצפית ושמענו את הסבריו של עידו ומשם נסענו אל מסעדה איטלקית גדולה מאוד, שבה ממתינים זמן רב כדי לזכות בשולחן והאוכל אכן היה משובח והצדיק את ההמתנה.
כאן הגיע הזמן להיפרד ועידו הביא לנמל התעופה את חברי הקבוצה בהתאם לשעות הטיסה של כל אחד מהם, אלו שהמשיכו לטייל ואלו שטסו הביתה ואילו עידו טס למחרת למדינת קולורדו כדי לטייל ולטפס על מצוקיו של נהר הקולורדו.
☺☺☺
תודה לחברי הקבוצה שתרמו כל אחד ואחד לאווירה הטובה ולהצלחת הטיול.
תודה מיוחדת שלוחה ממני לעידו, המדריך המיומן והמוצלח, שהפליא להעביר לכולנו את החוויה של אלסקה ושסייע לי מאוד בכך שקרא מראש את הכתוב כאן והוסיף מידע נוסף והבהרות.
תודה לכולכם,
מרגלית נדן
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור