מחוז היוקון בקנדה, קווים לדמותו

נהר היוקון – ליבו של המחוז

טריטוריית היוקון קיבלה את שמה מנהר היוקון הזורם לאורכה, ורובה ככולה משמש כאגן הניקוז שלו. מדובר באזור דליל מאוד באוכלוסייה שחלקיו הצפוניים, הגובלים בים בופור, שייכים לאקלים הארקטי, והאזורים הדרומיים יותר הם אזורי טונדרה סב-ארקטית.

כאמור, מחוז היוקון מיושב בדלילות והיישובים המרכזיים בו הוקמו על גדות הנהר, שגם מתפקד כעורק התחבורה העיקרי בטריטוריה. עד כמה האזור הזה דליל? ובכן, ביוקון כולה (שטח של פי 22 ממדינת ישראל, כן?) חיים כ-33 אלף תושבים, מתוכם כ-25 אלף חיים בעיר הראשית וייטהורס וסביבתה. אכן דליל.

וייטהורס

וייטהורס (Whitehorse), בירת הטריטוריה, הוקמה בשנות התשעים של המאה ה-19 כעיר שירות עבור אלפי מחפשי הזהב, שצבאו על האזור בעקבות "בהלת הזהב של הקלונדייק" (Klondike Gold rush), שפרצה בשנת 1896 כאשר התגלה מרבץ זהב באזור המפגש בין נהר היוקון לנהר הקלונדייק.

וייטהורס הפכה לעיר הגדולה בטריטוריה והיום, כאמור, היא מהווה בית לכ-75% מתושבי הטריטוריה. העיר קיבלה את שמה ממפל וייטהורס (הסוס הלבן); אם אתם מבקרים באזור אל תתאמצו למצוא את המפל – ב-1958 בנו עליו תחנת כוח הידרואלקטרית שפשוט העלימה אותו לחלוטין.

בראשית המאה העשרים, אחרי שהבהלה לזהב הסתיימה, העיר נכנסה לתקופה של דשדוש. מה שהציל אותה היתה העובדה שב-1942, אחרי שהיפנים תקפו את אלסקה במהלך מלחמת העולם השנייה, הוחלט לבנות את האוטוסטרדה האלסקנית (ה-Alaska Highway), שעוברת צמוד לעיר.

במשך רוב השנה וייטהורס היא עיר נחמדה ומנומנמת, ואירוע השיא של השנה מתרחש בכל פברואר, אז מגיע לעיר מרוץ היוקון קווסט (Yukon Quest), מרוץ כלבי מזחלות באורך של 1,600 ק"מ. נתיב המירוץ עובר בין וייטהורס לפיירבנקס באלסקה, כאשר בשנה אחת המרוץ מתחיל בפיירבנקס ומסתיים בוויטהורס, ובשנה העוקבת הזינוק הוא מוויטהורס והסיום בפירבנקס.

בקרבת וויטהורס תמצאו כמה אטרקציות, כמו למשל מיילס קניון (Miles Canyon) – קניון מרהיב הנמצא מרחק דקות נסיעה מוויטהורס ובמרכזו גשר תלוי ייחודי (Robert Lowe Bridge).

דוסון סיטי

כמו וויטהורס גם דוסון סיטי הוקמה בשלהי המאה ה-19 בעקבות הבהלה לזהב, ובתוך שנתיים היא הפכה לישוב בן 40,000 תושבים. ב-1899 הסתיימה הבהלה לזהב, וכאשר סוף-סוף זכתה דוסון סיטי למעמד רשמי של עיר נותרו בה כ-5000 תושבים בלבד, וזו גם פחות או יותר כמות התושבים הנוכחית שלה.

עד 1958 שימשה דוסון סיטי כבירת חבל היוקון, ובאותה שנה עברה הבכורה לווייטהורס, העיר הגדולה בטריטוריה. הייחוד של דוסון סיטי נעוץ בכך שהיא שימרה את המראה המקורי שלה וגם היום היא נראית כמו עיר מערב פרוע מתקופת הבהלה לזהב.

דוסון סיטי וסביבתה היוו את הרקע לכמה מסיפוריו המפורסמים של הסופר ג'ק לונדון, כמו למשל 'פנג הלבן'. בעיר תמצאו מוזיאון נחמד המוקדש לתקופת הבהלה לזהב ומרכז מורשת של האוכלוסייה הילידית באזור, שגם בו מאוד מומלץ לבקר.

הפארק הלאומי קלואני

הפארק הלאומי קלואני (Kluane National Park) הוא אחת משמורות הטבע הגדולות בקנדה, ומשתרע על פני יותר מ-22,000 קמ"ר. הפארק, שהוכרז בשנת 1972, מכסה את הפינה הדרום מערבית של הטריטוריה והוא כולל בתוכו את הר לוגאן, ההר הכי גבוה בקנדה, המתנשא לגובה של כמעט 6,000 מטר.

קלואני הוא פארק הררי עטור קרחונים, ונחשב לאזור פופולרי לטיולים וספורט אתגרי. בין היתר ניתן לצאת כאן לרפטינג, טיפוס הרים, רכיבה על סוסים, דיג סלמון ורכיבה אתגרית על רכבי הרים. השמורה ידועה בחיי הבר המגוונים שלה, והיא מהווה בית גידול ללהקות זאבים, דובים, שועלים, איילים מסוגים שונים, עזי הרים, בונים, חתולי לינקס ועוד.

הפארק הלאומי איוואוויק

הפארק הלאומי איוואוויק (Ivvavik National Park) ממוקם בקצה הצפון מערבי של היוקון. זהו פארק צעיר יחסית שהוכרז רק בשנת 1992, והוא נועד בין היתר להגן על אורח החיים המסורתי של האינואיטים.

למרות ההכרזה על המקום כפארק לאומי הגישה כלפי תיירים אמביוולנטית, והמדינה הקנדית בכוונה מונעת את פיתוח דרכי הגישה לאזור במטרה להשאיר אותו מבודד וללא הפרעה. התיירים שכן מגיעים לכאן עושים זאת דרך האוויר וצפויה להם חוויה מיוחדת – בלב הפארק רועים עדרי ענק של אייל הצפון, ובנוסף יש כאן כמה סוגי דובים ומגוון גדול של חיות בר אחרות.

ווטסון לייק

ווטסון לייק (Watson Lake) היא עיירה קטנה ונידחת שחיים בה כמה מאות תושבים. מבחינה כלכלית היא נשענת על קרבתה ל-Alaska Highway, ואולי גם על העובדה שיש לה שדה תעופה. היא משרתת כמה מכרות, ומהווה גם מוקד לתעשייה של כריתת עצים.

בנוסף, ווטסון לייק נחשבת למקום טוב לצפות בזוהר הצפוני, ואפילו יש כאן מרכז מבקרים שמוקדש לתופעת הטבע. אבל האטרקציה הראשית (והמעט ביזארית) שיש לווטסון לייק להציע היא 'יער השלטים': מדובר על פארק ובו אוסף עצום של שלטי דרכים שהובאו לכאן במשך השנים על ידי מטיילים שעברו כאן בדרכם לאלסקה (או בחזרה) והביאו איתם את השלטים מהבית.

נכון להיום האוסף עומד על כשמונים אלף שלטים, תלויים על מאות עמודים, והמבקרים המזדמנים מוזמנים להוסיף לאוסף כאוות נפשם. שנאמר, כל דיכפין ייטה ויתלה שלט, זו כל התורה ואידך זיל גמור.