ונקובר: שמונה אטרקציות שלא תרצו לפספס

דאונטאון מודרני ונוצץ לצד שכונות ויקטוריאניות מטופחות, יערות מרשימים לצד חופים מפורצים ושקטים, ורכס הרים תלול שמשקיף על הכל מגבוה. זוהי ונקובר, אחת הערים היפות בצפון אמריקה. להלן סקירה של כמה מהאטרקציות הבולטות בעיר.
64QA

1 שכונת Gastown

השכונה הותיקה ביותר במרכז ונקובר שוכנת באזור המזרחי של הדאונטאון. השכונה צמחה במקור סביב מנסרת עצים שהוקמה ב-1867. באותה שנה הגיע למקום יורד ים בריטי בשם ג'ון "Gassy Jack" דייטון, והקים את הבר הראשון באזור. אגב, לא משנה מה חשבתם אבל הכינוי Gassy דווקא התייחס לנטייה של ג'ון לפטפטנות יתר.

במשך השנים השכונה שמרה על המראה ההיסטורי שלה, והוא בולט בעיקר על רקע המגדלים המודרניים שקמו ממערב. היום זהו אחד ממוקדי הבילוי של הדאונטאון (ויש הרבה כאלה), ובשיטוט זריז תחלפו על פני שורה של בתי קפה שווים במיוחד (אל תחמיצו את Revolver), מסעדות מעודכנות, ברים שמציעים הופעות חיות, גלריות אמנות וכמובן הרבה חנויות מעוצבות בקפידה. מוקד הפעילות של השכונה הוא Water Street – רחוב פוטוגוני מרוצף אבן, עם בניינים מלבנים אדומות, פנסי רחוב מעוצבים ועצים ירוקים משני הצדדים.

על אותו רחוב, בפינת Cambie St., תמצאו את האטרקציה התיירותית הראשית של השכונה – שעון הקיטור (Gastown Steam Clock). הוא אמנם אינו עתיק כפי שהייתם מצפים (נבנה ב-1977) והמנגנון של המחוגים עצמם לא פועל על קיטור (שיטה לא מספיק אמינה אם רוצים לשמור על דיוק), אבל עדיין מדובר בגימיק נחמד מאד: מדי רבע שעה עגולה מנגנון הקיטור נכנס לפעולה ומשמיע סדרת שריקות חזקה-להפליא לפי מנגינת הפעמונים המוכרת של הכנסיות, Westminster Chime. לאורך כל שעות היום תמצאו תיירים נלהבים מתקבצים סביב השעון עם מצלמות שלופות ומחכים לראות אותו בפעולה.

2 Vancouver Waterfront / Coal Harbour – אזור נמל ונקובר

החוף הצפוני של הדאונטאון הוא גם אחד המוקדים התיירותיים הראשיים של העיר, ואפשר להבין למה: טיילת מטופחת נמתחת לכל אורכו, והיא משקיפה לכיוון הנוף היפה של מי הנמל השקטים, סטנלי פארק וההרים המיוערים של צפון ונקובר. המבנה הבולט כאן הוא Canada Place, מעין גרסה מקומית לבית האופרה של סידני ואחד מסמליה הראשיים של העיר.

המבנה, שהוקם ב-1983, תוכנן להיראות כספינה וגם להישמע כמוה: על הגג מוצבים 10 צופרים שמשמיעים מדי יום בצהריים את התווים הראשונים של ההמנון הקנדי. בתוך המבנה נמצאים טרמינל אוניות הקרוזים של ונקובר (עבור אוניות המפליגות לאלסקה או שבות ממנה), מרכז כנסים, מלון, וכן אטרקציה פופולרית במיוחד בשם FlyOver Canada – מתקן "לונה-פארקי" המוצב מול מסך היקפי ענק ומדמה באופן מוצלח מאד טיסה מעל מיטב הנופים של קנדה.

בסמוך ל-Canada Place נמצא מרכז המבקרים הראשי של העיר, וגם שדה התעופה הימי שמזמן לנו, הישראלים, הזדמנות לחזות במראה הלא-שגרתי של מטוסים ימיים הממריאים ונוחתים על המים.

3 Stanley Park – סטנלי פארק

הפארק המרכזי של העיר יושב על חצי אי ממערב לדאונטאון. הוא מעט יותר גדול לעומת הסנטרל פארק בניו יורק, אך במקום להיות מוקף בבניינים, הוא מוקף במים כמעט מכל צדדיו. רוב העצים בפארק (ויש יותר מחצי מיליון כאלה) הם העצים המקוריים ששכנו במקום עוד לפני הקמת העיר, וכמה מהם מגיעים לגילאים של מאות שנים ולגבהים של עשרות מטרים.

את הפארק מקיף מסלול פופולרי להולכי רגל ורוכבי אופניים שנקרא "שביל חומת הים" (Seawall). אורך השביל 10 ק"מ ונשקפים ממנו נופים נהדרים של הדאונטאון, המפרץ והרי החוף.

במים הסובבים את הפארק תמצאו לעתים קרובות שייטי קיאקים וסאפ שמוסיפים לאווירה הספורטיבית. שווה גם לעצור מדי פעם כדי לחפש כלבי ים שמציצים בביישנות לכיוון החוף.

בקצה הצפוני של הפארק נמצא גשר Lions Gate המסיבי שמחבר אותו לצפון ונקובר, ואחת הנקודות המרשימות לאורך השביל היא זו שצופה על הגשר מקרוב (Prospect Point).

אטרקציות נוספות בתוך הפארק הן האקווריום של ונקובר, מתחם עמודי הטוטם, סלע Siwash Rock המזדקר מתוך המים והבריכה הציבורית המחוממת ב-Second Beach.

כמובן, אפשר פשוט לקחת מפת שבילים ולחקור את פנים הפארק על יערותיו העשירים. לכל המעוניין לחקור את הפארק ברכיבה, ברח' Denman הסמוך לכניסה הדרומית ישנן מספר חנויות להשכרת אופניים.

Capilano Suspension Bridge, Vancouver BC

4 Capilano Suspension Bridge Park – פארק הגשר התלוי קאפילאנו

האטרקציה שנחשבת למפורסמת ביותר של ונקובר נמצאת בכלל בצפון ונקובר (North Vancouver), עיר שכנה מצדו הנגדי של מפרץ Burrard למרגלות הרי החוף. מספר נהרות ונחלים זורמים מן ההרים לכיוון המפרץ, ואחד הבולטים שבהם הוא נהר קאפילאנו שזורם צפונית לגשר Lions Gate. הזרם המהיר של הנהר (במיוחד בתקופת הפשרת השלגים) גרם להיווצרות קניון דרמטי באורך של כ-4 ק"מ. הקניון מוקף משני צדדיו ביער יפהפה של אשוחי דאגלס ענקיים, והשילוב בין העומק של הקניון לבין גובה העצים שמתנשאים מעליו הוא מסחרר למדי.

ב-1889 מהנדס סקוטי ונציב רשות הפארקים של ונקובר דאז, ג'ורג' גרנט מקיי, קנה את השטח שבו נמצא הקניון כדי לבנות עליו את בית הקיץ שלו (אגב, דונם אחד עלה לו בזמנו דולר בודד). הוא הקים את הגשר לראשונה ב-1889, פשוט כדי לאפשר לעצמו גישה מהירה לגדה השנייה. הבנייה לקחה כשנה – בכל זאת, מדובר בגשר באורך של 137 מ' וגובה של 70 מ' מעל רצפת הקניון. השמועה על הפרוייקט המרשים התפשטה ואנשים החלו להופיע בשטח הפרטי של מקיי כדי לבדוק את הגשר בעצמם. שלוש שנים של אורחים בלתי קרואים הספיקו למקיי כדי למכור את שטח הקניון, והרוכש הבא כבר שדרג את איכות הבנייה והפך את הגשר לאטרקציה בתשלום (אמנם רק 10 סנט לחצייה – קצת יותר זול מהמחירים של היום). כיום, הפארק מושך אליו יותר מ-1.2 מיליון מבקרים בשנה.

הגשר הנוכחי נבנה ב-1956 והוא מסוגל לשאת משקל של עד 123 טון. למרות שמדובר בחוויה בטיחותית לחלוטין (אנחנו מדברים פה על קנדה, אחרי הכל), החצייה עדיין אינה פשוטה למי שסובל מפחד גבהים כלשהו – הגשר נוטה להתנדנד ולקפץ יחסית בקלות כאשר כמות המבקרים עליו מספיק גדולה. לא נדיר לראות אנשים מתחילים לחצות, מתחרטים וחוזרים אחורה. בנושא הזה צריך לציין שמראה הגשר והקניון מהגדה הוא יפה בפני עצמו, והחצייה היא יותר בשביל החוויה ופחות בשביל הנוף.

מאז שנות ה-2000 הוקמו אטרקציות נוספות משני צידי הגשר על מנת לשדרג את הפארק ולהוריד קצת עומס מהגשר עצמו. בצד של הכניסה הוקם מסלול בשם Cliffwalk – שביל תלוי המעוגן לצוק המשקיף לקניון. בניגוד לגשר, השביל יציב ולא מתנדנד, כך שמדובר בחלופה מצוינת עבור מי שהתזוזה של הגשר מפריעה לו. בצד השני של הגשר הוקם מסלול Treetops – רשת של גשרים תלויים קצרים המתוחים בין גזעי עצים, גבוה מעל רצפת היער. קצת פחות מעניין לעומת ה-Cliffwalk, אבל עדיין נחמד מאד. בנוסף, יש כאן אוסף של עמודי טוטם, וכן תצוגות שונות והרצאות על הטבע המקומי.

רצוי מאד להגיע לפארק ממש אחרי הפתיחה בבוקר או בשעות אחה"צ כדי להימנע מעומסים. מי שמגיע בערב ייהנה גם מהנחות בכניסה (בדרך כלל) וגם מתאורה מושקעת של האתר כולו. כמובן, עדיף להימנע מביקור בסופ"ש (ימים שבת וראשון) או בחגים מקומיים. מדובר על פארק יחסית קטן, ולכן לריבוי מבקרים יש השפעה גדולה במיוחד על האפשרות ליהנות ממנו. הנקודה הזו חשובה במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את עלות הכניסה הגבוהה (נכון ליולי 2020: בסביבות $60 קנדי למבוגר / $30 לנוער / $20 לילדים. ילדים מגיל 5 ומטה נכנסים בחינם). ההגעה לפארק מהדאונטאון קלילה גם ללא רכב – יש הסעות תכופות בחינם שיוצאות מ-Canada Place.

5 Granville Island – האי גראנוויל

מתחם בילוי פופולרי שידוע בעיקר בזכות השוק המקורה שלו, Granville Island Public Market. ה"אי" הוא בעצם חצי אי קטן שבולט מהגדה הדרומית של מפרץ False Creek, בקצה הדרומי של הדאונטאון. הוא החל את דרכו כאזור תעשייה והוזנח לאורך השנים. בשנות ה-70 הוחלט להשקיע מיליונים בפיתוח המקום והסבתו למתחם מסחרי. ובכן, זה הצליח… מעבר לשוק עצמו, שנחשב אתר חובה לחובבי הז'אנר, תמצאו כאן הרבה מסעדות טובות, תיאטראות, גלריות, מופעי רחוב, דוכנים שונים ומשונים, ציורי קיר מושקעים ומתחם המוקדש לילדים שבו משחקיה ופארק מים קטן. המקום צבעוני ותוסס מאד, ופשוט נחמד לשבת מול המים עם איזה פיש אנד צ'יפס טוב ולהתבונן בסירות ובקיאקים שחולפים מולכם. וכמו בחופים אחרים בונקובר, גם כאן יש סיכוי לא רע לראות כלבי ים מציצים מן המים.

אחת האטרקציות של המקום היא דרך ההגעה אליו – באמצעות סירות-מונית שמפליגות בתדירות גבוה בין האי לבין הדאונטאון (ומגיעות גם ליעדים תיירותיים אחרים במפרץ כמו מוזיאון המדע ופארק ואנייר). כן, אפשר גם להגיע ברכב אם רוצים, אבל סירה היא הדרך היותר שווה.

6 Grouse Mountain – הר גראוס

בדרך כלל כאשר יש עיר גדולה שגובלת ברכס הרים, אפשר לסמוך על זה שמישהו כבר הקים שם איזה רכבל. זהו המצב גם בונקובר, וההר אליו מטפס הרכבל המקומי נקרא הר גראוס.

(עובדת בונוס: גראוס הוא סוג של תרנגול בר שחי באזור.)

בסטנדרטים של מערב קנדה ההר אמנם אינו נחשב לגבוה במיוחד (פסגתו מתנשאת לגובה של 1,230 מ' מעל פני הים), אבל כל עוד מזג האוויר משתף פעולה, נופי העיר והטבע מסביב מספיק יפים כדי להצדיק את עלות הטיפוס. ביום טוב אפשר לראות מהפסגה עד האי ונקובר, ואפילו עד סיאטל והר רייניר שמעבר לגבול. בחורף ההר משמש לסקי, והחלק העליון שלו מגולח ברובו מעצים לטובת העניין.

תחנת הרכבל התחתונה נמצאת בצפון ונקובר, מעט צפונה מפארק גשר קאפילאנו. קרונית הרכבל האדומה, תוצרת שוויץ כמובן, הותקנה כבר ב-1974. היא קרויה בפי המקומיים Skyride ומסוגלת להכיל לא פחות מ-100 נוסעים. בשנים האחרונות התווספה אפשרות ייחודית עבור מי שמחפש "לתבל" קצת את חוויית הרכבל הסטנדרטית: לרכוב על גג הקרונית במקום בתוכה (בתוספת תשלום, איך לא). התחנה העליונה של ה-Skyride לא נמצאת ממש בפסגת ההר – כדי להגיע אליה תצטרכו לעלות על רכבל כיסאות נפרד שנקרא Peak Chairlift (מומלץ, היות והנוף מהתחנה הראשית חסום בחלקו ע"י עצים). וזה לא נגמר כאן: מי שרוצה להגיע עוד יותר גבוה, יכול לטפס במעלית למרפסת תצפית סגורה הממוקמת בראש טורבינת רוח, ממש מאחורי הלהבים המסתובבים ("Eye of the Wind").

מעבר לכל נושא תצפיות הנוף, אזור הפסגה הוא מוקד עבור שלל פעילויות שאפשר לתאם מראש, כמו אומגה (Zipline), מצנחי רחיפה, פארק חבלים, טיסות נוף במסוק ואפילו דיסק גולף (זה כמו גולף, רק עם פריסבי). בתחנה העליונה יש כמובן מסעדות ובתי קפה שצופים על הנוף (שווה) וגישה למגוון אטרקציות קטנות להעסקת תיירים משועממים: קולנוע שמציג סרטים קצרים על המקום, מכלאה עם דובי גריזלי שהובאו לכאן לאחר שהתייתמו, מופע חטיבת עצים (Lumberjack Shows), מופע עופות דורסים מאולפים (Birds in Motion), מפגש מודרך עם ינשופים ומרכז תרבות ילידית. הכרטיסים לרכבל עולים בימים כתיקונם בסביבות $60 קנדי למבוגר ו-$30 לילדים ונוער (5-16).

7 Robson Street – רח' רובסון

מוקד השופינג של הדאונטאון, והמקבילה המקומית לשדרה החמישית בניו יורק. הרחוב חוצה את לב הדאונטאון, מאצטדיון BC Place המשוכלל בקצה הדרום-מזרחי עד סטנלי פארק בקצה הצפון-מערבי. מוקד העניינים הוא בין הרחובות Granville ל-Jervis – בקטע זה תמצאו אוסף של מאות חנויות מכל סוג ומותג אפשרי (חלק מהן בתוך קניון Pacific Centre). באותו אזור נמצאת כיכר רובסון (Robson Square) המטופחת, שלצידה בולט מבנה השיש המפואר של גלריית האמנות של ונקובר (Vancouver Art Gallery). זהו מוזיאון האמנות המרכזי בדאונטאון והוא מתמקד בתצוגות של אמנים מבריטיש קולומביה. מבנה מעניין נוסף על הרחוב הוא הספרייה הציבורית הגדולה של ונקובר, שהמעטה החיצוני שלה מזכיר את הקולוסיאום ברומא.

8 Museum of Anthropology – מוזיאון האנתרופולוגיה

מוזיאון זה נחשב בעיני רבים למוצלח ביותר באזור ונקובר, אך לא מעט תיירים מפספסים אותו עקב הריחוק שלו מהדאונטאון. המוזיאון שוכן בתחומי קמפוס אוניברסיטת בריטיש קולומביה, מערבית לשכונת Kitsilano האופנתית ובסמוך לחוף (מהדאונטאון, מדובר על נסיעה של 20 דק' ברכב/מונית או כשעה באוטובוס). המבנה הראשי, שנפתח ב-1976, שימש כחלק ממוצב צבאי בימי מלחמת העולם השנייה. החללים עוצבו מחדש בסגנון ילידי-מודרני ע"י האדריכל הקנדי הנודע ארתור אריקסון, תוך שימוש מעניין בשילוב של בטון עם זכוכית. המוזיאון אמנם מוקדש לתרבויות מכל העולם, אבל מתמקד באופן טבעי בתרבות הילידית של בריטיש קולומביה (אל תקראו להם אינדיאנים – המונח הנכון הוא First Nation). כמה מן האוספים החשובים ביותר בתחום מוצגים כאן, כולל עמודי טוטם עתיקים, סירות קאנו מגולפות מעץ, מסיכות טקסיות ופסלים. מומלץ מאד לקחת סיור מודרך על מנת למצות את הביקור.

אם כבר הגעתם לקמפוס, כדאי לבקר גם בגנים הבוטניים הסמוכים (UBC Botanical Gardens) ובגן היפני Nitobe Memorial Garden. ילדים ישמחו לבקר גם בפארק גשרי החבלים (Greenheart Tree Walk). כל החוויות הללו יחדיו עשויות למלא בקלות יום טיול שלם.