וויטייר, אלסקה

פה גרים בכיף

וויטייר (Whittier) היא עיירה קטנה וקצת משונה בנוף האורבני אליו אנחנו רגילים. במהלך מלחמת העולם השנייה הקים הצבא האמריקאי במקום מתחם צבאי אשר שימש במשך כמה שנים כנקודת הכניסה של חיילי ארה"ב אל תוך שטחה של אלסקה. הכוונה היתה לבנות נמל מים עמוקים, ולנצל את העננות הרבה באזור כדי שהיפנים שאיימו אז על אלסקה לא יוכלו לראות את העבודות.

מאוחר יותר, בשנת 1952, נבנו גם שני הבניינים הגבוהים החולשים כיום על העיירה (אי אפשר לפספס אותם). לאחר שהצבא נטש את המתחם, אחד מהבניינים ננטש לחלוטין, ואילו הבניין השני משמש עד היום כבניין מגורים עבור רוב תושבי העיירה (בערך 200). בבניין ניתן למצוא את כל השירותים להם זקוקים התושבים כדי לנהל את חייהם – סופרמרקט, בית ספר, גן ילדים וכדומה. כל שאר הבניינים האחרים הפזורים בשטחי העיירה משמשים לפעילות מסחרית/תפעולית.

(מה? אה, כן. כמעט כל תושבי העיירה גרים בבניין רב קומות אחד. מוזר? לא נכחיש זאת.)

בשנת 1964 רעדה האדמה בדרום מרכז אלסקה בעוצמה של 9.2 בסולם ריכטר – רעידת האדמה השניה בעוצמתה בהיסטוריה. הנזק שנגרם לעיירה נאמד במעל ל-10 מיליון דולר. כתוצאה מרעידת האדמה היכו גלי צונאמי ענקיים באזורי החוף המערבי של ארה"ב ואל וויטייר עצמה הגיעו גלים בגובה 13 מטר, אשר גבו את חייהם של 13 בני אדם.

המנהרה של וויטייר

וויטייר מחוברת למערכת הכבישים של אלסקה דרך מנהרה חד כיוונית (Anton Anderson Memorial Tunnel) שמשמשת גם את תנועת הרכבים וגם את הרכבת שמגיעה לעיירה. מכיוון וויטייר המעבר במנהרה לא כרוך בתשלום, אבל אם אתם נוסעים אל וויטייר תיאלצו להיפרד מכמה דולרים (עלות של כ-$13 לרכב אבל משתנה בהתאם לגודל). השלטים כבר ידאגו להכווין אתכם לעמוד בתור, ולהתקדם כשהאור ירוק.

והנה החלק החשוב: המנהרה נפתחת כל שעה עגולה למשך רבע שעה בלבד, בעוד ששאר הזמן שמור לרכבות ולרכבים מהצד השני. קחו את זה בחשבון אם אתם מתכננים להגיע לשם ברכב.

מעבורת Alaska Marine Hwy System

אחד הקווים הפעילים של מערכת המעבורות של אלסקה הוא הקו שחוצה את מפרץ הנסיך וויליאם ומחבר את העיירות ואלדז, וויטייר וקורדובה. הקו הישיר בין ואלדז לקורדובה לא פועל בשנים האחרונות, ולכן וויטייר היא הציר שממנו יוצאים שני קוים – אל ואלדז ואל קורדובה. במקרה של ואלדז, השייט מאפשר חיסכון משמעותי בזמן נהיגה (במקום לנהוג 300 מייל מאנקורג' לואלדז, נוהגים 50 מייל לוויטייר ועולים על המעבורת). במקרה של קורדובה, מדובר בעיירה שאין אליה כביש ולכן מעבורת או טיסה הן הדרכים היחידות להגיע לעיירה.

בשנים האחרונות מערכת המעבורות של אלסקה מתמודדת עם קשיים כלכליים משמעותיים, מה שפגע בתדירות ההפלגות. אם אתם מתכננים לקחת את המעבורת מוויטייר, חשוב לוודא שתאריכי היציאה של המעבורות תואמים את תכנית הטיול שלכם. אבל אם הכל מתאים, מדובר על שייט במפרץ יפהפה, במחיר סביר, וכאמור – חוסך הרבה שעות רכב.

תחבורה באלסקה: מעבורות, מטוסים קלים ונהיגה ברכב

Portage Pass Trail

שביל הליכה יפה מאד שנמצא צמוד למנהרה מהצד של וויטייר. כדי להגיע לנקודת ההתחלה, פונים דרומה בפנייה הקרובה ביותר למנהרה (שמאלה אם אתם באים מכיוון וויטייר, ימינה אם אתם באים מהמנהרה). השביל מטפס למעבר ההרים שמפריד בין וויטייר לבין אגם פורטג', ומספק נופים נפלאים של האגם, המפרץ של וויטייר וקרחון פורטג'.

אורך ההליכה עד המעבר הוא כ-1.5 מייל (בעלייה, אבל לא נוראית) והיא צפויה לקחת בערך 45 דק'. אם אתם בכושר אפשר גם לרדת בצד השני עד חוף האגם ולחזור, אבל זה כבר ייקח מספר שעות (כ-3 מייל לכל כיוון). מידע נוסף על המסלול תוכלו למצוא כאן.

מפרץ הנסיך וויליאם

מפרץ הנסיך וויליאם (Prince William Sound) הוא מפרץ עמוס בקרחונים, בפיורדים עמוקים ובבעלי חיים ימיים. כמו שאפשר לדמיין, מדובר על אחד המפרצים היפים באלסקה. בנוסף, במונחים אלסקניים מדובר על אזור נגיש יחסית, מכיוון שהמנהרה של וויטייר מאפשרת אליו גישה מהירה. בחלוקה גסה, ניתן לחלק את המפרץ לאזור מזרחי (ליד ואלדז) ואזור מערבי (ליד וויטייר). בהתאם, וויטייר היא בסיס ליציאה לשיוטי יום אל הקרחונים בחלק המערבי של המפרץ. האזור הנגיש ביותר הוא מפרץ Blackstone, פיורד קצר אבל מרהיב שהקרחון שנמצא בקצהו גולש אל הים משלושה כיוונים שונים. אזור אחר, גדול יותר ומרהיב לא פחות, הוא האזור של קולג' פיורד (College Fjord) ושל פיורד הארימן (Harriman Fjord), וגם אליהם גולשים קרחונים רבים מכיוונים שונים.

ניתן לטייל באזור בשיוטי יום שיוצאים בכל יום במהלך הקיץ מוויטייר. לחילופין ניתן לקחת גם טיולי קיאקים באזורים של הקרחונים – מומלץ בחום, למי שמתאים לו (אתם יודעים מי אתם).