השריפה בשמורת ג'ספר (2024)

השריפה הגדולה

בימים כתיקונם, שמורת ג'ספר היא המרכז הצפוני של הרוקיס הקנדיים. הרים מחודדים, אגמים בצבע טורקיז מטורף, מפלים עצומים ויערות ירוקי עד לכל כיוון שאליו תסתכלו.

לקראת סוף יולי 2024, ג'ספר הייתה בעיצומו של רצף קשוח של ימים חמים – בערך חודש של מזג אוויר חם ויבש, עם טמפרטורות שהגיעו במקרים רבים ל-30-35 מעלות צלסיוס. ב-22 ליולי הגיעה לאזור מערכת של עננות, שהביאה איתה סופות ברקים ומשבי רוח חזקים של כמעט 100 קמ"ש  – הרכיב האחרון שהיה חסר כדי שתפרוץ בשמורה שריפה בקנה מידה היסטורי. היערות בפארק גם כך סבלו רבות ממכת חיפושיות האורן (Mountain Pine Beetle) שהרגו אחוז ניכר מהעצים ב-30 השנים האחרונות. העצים המתים שימשו כעת כחומר בעירה דליק במיוחד, והרוחות גרמו למוקדי האש השונים להתקדם זה לעבר זה ולהתאחד לגל אחד גדול וקטלני.

השריפה החלה כ-20 ק"מ דרומית לעיירה ג'ספר, באזור מפלי את'אבסקה, והתקדמה צפונה בקצב מהיר, עם להבות שהגיעו לגבהים אדירים של 100 מ'. בסביבות 23:00 בלילה הוחלט לפנות את העיירה באופן מיידי וכ-25,000 תושבים ותיירים החלו לנוע מערבה, אל מחוץ להרי הרוקי. למרבה המזל הפינוי היה בזמן ואף אדם לא נפגע, אבל האש המשיכה לבעור בעיירה ומסביבה במשך יותר משלושה שבועות.

בימים שחלפו התבררו ממדי הנזק: השריפה הגיעה לגודל כולל של כ-330 קמ"ר (מעל פי 6 משטחה של תל אביב) והחריבה כשליש מן המבנים בעיירה. היא פגעה במלונות ולודג'ים, בחניוני קמפינג ובתשתיות חשובות אחרות. הנזק הכספי המיידי נאמד בכמעט מיליארד דולר קנדי.

ג'ספר היא מרכז תיירותי בעל חשיבות עצומה בקנדה, וברור שהעיירה עצמה על חנויותיה ומסעדותיה תשוקם בהקדם המיידי ותתפקד כבעבר. לטבע ייקח זמן רב יותר להתאושש, ואנחנו נותרנו עם השאלה – מהן בעצם המשמעויות עבור תיירים שרוצים להגיע להרי הרוקי הקנדיים בקיץ 2026? האם כדאי בכלל להגיע לשמורה, או שעדיף לדלג?

איפה זה שם אותנו?

כמו שנאמר, It's complicated. מצד אחד, אף אחד לא נהנה לנסוע ולטייל בין נופים של עצים שרופים (חוץ מפירומנים, כמובן). צריך לקחת בחשבון שבשריפה כן נפגעו שניים מן המסלולים הבולטים בשמורה: שביל Maligne Cayon ושביל Valley of the Five Lakes. הראשון צפוי להישאר סגור ב-2026, והשני ייפתח לאחר שיקום מתמשך, אבל ההליכה תהיה בין עצים שרופים. כמו כן נפגע אזור אגם Horseshoe Lake לצד כביש 93 – לא אחת האטרקציות המרכזיות, אבל בהחלט מקום יפה.

מצד שני, עדיין יש לא מעט מקומות יפים שיהיה שווה לבקר בהם:

אגם מאלין (Maligne Lake): האגם הגדול בשמורה, נמצא בקצה כביש Maligne Lake Road שמתחיל ליד העיירה ויוצא דרום מזרחה. הנסיעה מג'ספר עד אגם מאלין לוקחת כשעה אחת, במהלכה נוסעים בעמק צדדי יפה מאד, מתחת לרכס הרים משונן ותלול. לאורך הכביש סיכויים גבוהים לראות חיות בר משוטטות כמו דובים, עיזי הרים, כבשי הרים ואיילים. בעלי חיים אלו מורגלים היטב בהתמודדות עם שריפות והימלטות מהן, ועד כה אין סימנים לכך שהאוכלוסיות בפארק נפגעו באורח קשה. הקטע הצפוני של הכביש אמנם נפגע קשות בשריפה; בקטע זה נמצא המסלול הפופולרי של קניון מאלין (Maligne Canyon), שלא ברור מתי ייפתח מחדש. אך כמה קילומטרים ספורים דרומה משם, הירוק כבר מתחיל לחזור לעיניים. אגם מאלין עצמו התפרסם בזכות סיור השייט אל Spirit Island, אי קטנטן עם כמה עצים, שניצב בודד על רקע הנוף הדרמטי של מי הטורקיז וההרים הגבוהים אשר מקיפים את צדו הדרומי של האגם. זוהי אחת הגלויות המפורסמות של שמורת ג'ספר, והיא נותרה בעינה. סביב האגם יש גם מערכת שבילי הליכה, כאשר המסלול המומלץ ביותר (המתאים למיטיבי לכת) מעפיל לתצפית מרשימה על האזור מה-Bald Hills. מי שפחות בעניין של הליכה מאומצת יכול לשכור קאנו לפי שעה ולחתור עצמאית – דרך טובה להתרחק לפינות שקטות יותר ולהרגיש שהאגם "שלכם".

האגמים פירמיד ופטרישה (Pyramid Lake & Patricia Lake): צמד אגמים צמודים שנמצאים רבע שעה מצפון לעיירה, באזור שהשריפה לא הגיעה אליו. האגמים הללו יחסית רדודים ולכן המים שקטים בדרך כלל, ויש סיכוי לראות השתקפויות יפות. באגם פירמיד יש גם אי קטן שמחובר לחוף ע"י גשר קצר ומהווה נקודה יפה לפיקניקים. מאחורי האגמים אפשר לראות את הר פירמיד הגדול (Pyramid Mountain, גובה: 2,766 מ') שצורתו בהחלט מצדיקה את השם. ליד כל אגם יש לודג' שמציע למבקרים אפשרות לשכור סירות לפי שעה ולחתור עצמאית מול הנוף.

האגמים אנט ואדית' (Lake Annette & Lake Edith): בצד המזרחי של נהר האת'אבסקה, קצת ממזרח לעיירה, יש מקבץ אגמי טורקיז יפים מאד שניתן להגיע אליהם בנסיעה קצרה של כמה דקות ממרכז העיירה. שני האגמים הצפוניים נקראים אדית' ואנט; הם אמנם נמצאים באזור מישורי כך שהנוף פחות דרמטי לעומת אגם מאלין למשל, אבל עדיין אפשר ליהנות כאן ממים צלולים בצבע טורקיז פלוס שקט ושלווה, להקיף את האגמים ברגל ואפילו לקפוץ פנימה אם נפלתם על יום מספיק חם.

מפלי את'אבסקה (Athabasca Falls): מפלים לא גבוהים אך רחבים למדי שנשפכים בעוצמה לתוך נקיק צר ויפהפה. המפלים נמצאים בערך 25 דק' נסיעה מדרום לג'ספר, ליד הצומת של כביש 93 עם כביש 93A. האזור אמנם נפגע בשריפה, אך זה לא ממש משפיע על ההנאה מהמקום.

המרחצאות החמים Miette Hot Springs ומסלול Sulphur Skyline: אתר מרחצאות מוסדר שנמצא בערך שעה נסיעה מג'ספר, בצד המזרחי של השמורה. הדרך אל האתר עוברת בתוך עמק יפה עם סיכוי לא רע לראות חיות בר, וליד הבריכות החמות מתחיל אחד ממסלולי ההליכה המפורסמים של השמורה, Sulphur Skyline. מדובר על טיפוס תלול ומאתגר שיתאים למיטיבי לכת בלבד. הפרס בסוף הדרך הוא נקודת תצפית מרהיבה לעבר ההרים המשוננים מסביב.

שמורת הר רובסון (Mt. Robson Provincial Park): שמורת פרובינציה של בריטיש קולומביה שגובלת בשמורת ג'ספר ממערב. הר רובסון הוא ההר הגבוה ביותר בהרי הרוקי הקנדיים (3,954 מ') ולמרגלותיו עובר שביל הליכה מרהיב בשם Berg Lake Trail שאורכו כ-23 ק"מ. המבקר המזדמן יכול להסתפק בחלק הראשון של השביל, שעובר במקביל לערוץ נהר הרובסון ומוליך אל אגם טורקיז בשם Kinney Lake (מסלול מומלץ ולא קשה של כ-3 שעות בסה"כ). כמו כן, בקרבת השמורה יש מפל נמוך אבל שופע מאד בשם Rearguard Falls שגם הוא שווה קפיצה קטנה מהכביש. הנסיעה מג'ספר לוקחת שעה לכל כיוון, כך שמדובר על פעילות שיכולה (יחד עם הטיול הרגלי במקום) למלא לפחות חצי יום.

רכבל Jasper Skytram: הרכבל המקומי של ג'ספר מטפס להר וויסלרס (Whistlers) הסמוך לעיירה. למקום יש יתרונות וחסרונות: הרכבל הוא מצד אחד מיושן, צפוף ויקר למדי, והתחנה העליונה לא נמצאת ממש בפסגת ההר אלא בשוליו, כך שהתצפית היא מעט מוגבלת וצופה בחלקה הגדול לאזור שנפגע בשריפה (מחזה פחות מרנין). עם זאת, מי שכוחו במותניו יכול לטפס ברגל לפסגת ההר (שביל לא ארוך אבל תלול של קצת יותר מק"מ), ומשם נשקף נוף רחב ודרמטי יותר שעשוי להצדיק את החוויה.

בנוסף לאתרים הנ"ל, יש בתוך שמורת ג'ספר אזור טיולים נוסף ומומלץ ביותר שהגישה אליו נכון לכתיבת שורות אלה (מרץ 2026) עדיין חסומה עקב נזקי השריפה: הר אדית' קאבל (Mt. Edith Cavell). זהו הר תלול ומרשים שנמצא כ-22 ק"מ בקו אווירי מג'ספר עצמה, וניתן לראותו מנקודות רבות בשמורה. הגישה להר היא דרך כביש Cavell Road והנסיעה מהעיירה לוקחת בימים כתיקונם בערך 45 דק'. הכביש נפתח מדי שנה לקראת סוף יוני, לאחר הפשרת השלגים, ומעפיל עד חניון שנמצא בבסיס ההר. השריפה פגעה בחלק התחתון של הכביש, ורשות הפארקים עוסקת בעת זו בבקרת נזקים על מנת לוודא שאין בשטח מפגעים שעשויים לסכן את המבקרים, כגון ענפים שעשויים להישבר או גלישות אדמה. מכיוון שהקנדים הם באופן כללי אחד העמים היותר-זהירים שתמצאו (ומכיוון שעונת העבודות יחסית קצרה), אין לדעת מתי בדיוק החסימה תוסר. ככל הנראה – רק בקיץ 2027.

ברגע שהכביש ייפתח, מדובר באחד היעדים הראשיים בשמורה (בנוסף לאזור אגם מאלין): ראשית כל, קצת לפני סוף הכביש כדאי לעצור לתצפית על אגם Cavell Lake היפהפה. מן החניון שבקצה הכביש ניתן להגיע בהליכה קצרה לנקודת תצפית מצוינת: מעליכם תראו את קרחון Angel תלוי על מורדות ההר ומזרים סדרה של מפלים דקיקים כלפי רצפת העמק. מתחתיכם תראו את אגם Cavell Pond הירקרק, שעל מימיו ניתן לראות לעתים קרובות גושי קרח צפים. שביל Cavell Meadows המצוין מעפיל לנקודות תצפית גבוהות יותר, ומספק הזדמנות לראות פריחה אלפינית יפה והרבה מרמיטות חמודות. בעיני רבים זהו המקום היפה ביותר בפארק, לפחות מבין אלו שניתן להגיע אליהם עם הרכב.

בהתחשב בכל האמור לעיל, מבחינתנו עדיין יש הצדקה ללון לפחות 2 לילות בג'ספר. מי שאוהב לקחת את הזמן, רוצה לסמן וי על *כל* האטרקציות או חושב להוסיף סיור מאורגן כלשהו (כגון סיור רפטינג) יכול בהחלט להוסיף לילה שלישי ואפילו רביעי אם מדובר על מיטיבי לכת שמתכוונים לבצע את המסלולים הארוכים יותר. רק צריך לקחת בחשבון שאתם הולכים לראות עצים שרופים מול העיניים במשך כמה ימים.

לוגיסטיקה של תכנוני טיולים

כדאי לתת את הדעת גם על נושא הלינה בג'ספר, שתמיד היה בעייתי עקב היחס הגרוע בין הביקוש להיצע. לאחר השריפה צצו שתי בעיות חדשות:

1. כמה ממקומות הלינה היותר-טובים באזור נפגעו בשריפה, חלקם נשרפו לגמרי וחלקם באופן חלקי. כלומר, היצע החדרים האיכותיים נותר מצומצם מתמיד, והביקוש עדיין מספיק גדול כדי למלא אותם. חוץ מזה, אם מישהו חשב שהשריפה תגרום למקומות להוריד מחירים – נכון לעכשיו התשובה היא "חד משמעית לא", והמחירים נותרו גבוהים כשהיו, ואפילו עלו עוד יותר.
2. מי שרוצה להגיע לשמורה אבל לבלות בה רק לילה או שניים, עשוי להיתקל בדרישה של מקומות הלינה להזמנה של 2 או 3 לילות לפחות.

לסיכומו של עניין, אנחנו עדיין חושבים שכדאי להגיע לג'ספר, לפחות לשני לילות. השמורה עדיין מציעה הרים נישאים, אגמים קרחוניים, נהרות טורקיז יפים וחיות בר. הצמחיה הנמוכה כבר מתחדשת, והעיירה עדיין מציעה אווירה טובה ופחות ממוסחרת / המונית לעומת באנף.

מצד שני, חשוב להדגיש שזה כנראה לא יתאים לכל אחד – יש אנשים שמראות וריחות העצים השרופים פשוט עשויים לבאס אותם יותר מדי. מה שבטוח, גם מי שהחליט להימנע משהות בג'ספר עדיין ירצה לנסוע מבאנף / לייק לואיז לכיוון צפון כדי ליהנות מ"כביש הקרחונים" (Icefields Parkway, מס' 93). אם רוצים להימנע מהגעה לאזורים שנפגעו בשריפה, אפשר להסתובב בחזרה באזור Sunwapta Falls.

אז שתהיה לך החלמה מהירה, ג'ספר!