יש דברים ששווה למות בשבילם
מחזור הנדידה של הסלמון (או אלתית בשמו העברי) הוא אחת התופעות המרתקות בעולם החי. מסתבר שלמעלה מתשעים אחוזים מדגי הסלמון יחזרו בדיוק לאותו פלג בו בקעו ואותו עזבו לטובת הים הפתוח, במרחק אלפי קילומטר לפני שנים רבות, שם יטילו נקבות הסלמון את הדור הבא של הדגיגונים.
איך הם עושים את זה? לא ברור. יש לסלמון מנגנון ניווט מדויק להפליא שמתבסס על אותו זיכרון קמאי (זכרון ראשוני מהמקום בו הם עצמם בקעו). כן, אנחנו מסכימים שהמונחים 'דג' ו'זיכרון' לא ממש חיים יחד, ועדיין – עובדה.
ההסבר השגור למחזור החיים המשונה של הסלמון, הוא שמבחינה אבולוציונית אזור של מים מתוקים מספק סביבה הרבה יותר בטוחה לדגיגונים ודגים צעירים, יש בו פחות דגים טורפים ופחות סכנות מאשר בים הפתוח, לכן, בשנתיים-שלוש הראשונות לחייהם דגי הסלמון נשארים בנהרות בסביבתם בקעו.
כשהדגים גדלים, סביבת הנהר כבר לא יכולה לספק להם מספיק מזון והם נודדים במורד הזרם לעבר הים הפתוח – שם הם יעבירו כמה שנים, יהפכו לדגים גדולים ובוגרים ויחלו במסע המופלא חזרה. אז יטילו את הביצים בדיוק במקום בו הן בקעו.
בשונה מהמסע שערכו כדגים צעירים המסע במעלה הזרם מפרך הרבה יותר, ודורש מהם מאמץ אדיר. רבים לא שורדים את הדרך. נקבות הסלמון שצולחות את הדרך, זוכות להטיל את הביצים וכעבור זמן קצר מתות מתשישות.
באלסקה ניתן למצוא חמישה מינים של הסלמון הפסיפי: קינג סלמון (King salmon, או Chinook), סלמון אדום (Red salmon, או Sockeye), סלמון כסוף (Silver salmon, או Coho), סלמון ורוד (Pink salmon, או Humpie), ו"סלמון כלבים" (Dog salmon, או Chum). פרט לאחרון, שקיבל כנראה את הכינוי שלו מכיוון ששימש באופן מסורתי להאכלת כלבי מזחלות, המינים האחרים נחשבים כמובן למעדן.
חוליה חשובה בשרשרת המזון הטבעית
כפי שניתן לצפות, הסלמון ממלא תפקיד קריטי במערכת האקולוגית באלסקה. יקיצת הדובים משנת החורף שלהם, בתקופה שהם עדיין חלשים וזקוקים לחדש במהירות את מלאי השומן והחלבון בגוף, חופפת לנדידת הסלמון במעלה הזרם באביב, ומסייעת לדובים להשיג מזון.
דב גריזלי בודד יכול לאכול בעונה הזו מאה קילוגרמים של סלמון ביום אחד. הדגים כל כך תשושים בשלב ההשרצה, עד שתפיסתם הופכת בשביל הדוב למשחק ילדים. למעשה, במצבים מסוימים גם בני אדם יכולים לתפוס את הסלמונים בזמן הזה בידיים חשופות.
אוכלוסיית הדובים הגדולה באלסקה חייבת את השגשוג שלה למחזור החיים של הסלמון ולכמות העצומה של אגמים ונהרות באלסקה, שמשמשים בתי גידול לסלמון. במקום בו נדידת הסלמון תיפגע, תיפגע גם אוכלוסיית הדובים וזה כבר יגרור פגיעה במערכת האקולוגית כולה.
אבל לא רק דובים: באלסקה תועדו להקות של זאבים שניזונות מציד סלמונים בנהרות, ובנוסף אליהם יש מגוון רחב של בעלי חיים אחרים שנהנים מטעמו של סלמון מזדמן.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים את תרומתם האדירה של דגי הסלמון להפצה של חומרי מזון ותרכובות אורגניות, לא רק בנהרות עצמם אלא גם במרחק די גדול מהם, כאשר אותם בעלי חיים נושאים את הדגים הרחק מהנהר, והצמחיה באותם אזורים נהנית מהחומרים האורגניים שנשארים אחרי שהדגים מחזירים את נשמתם לבורא.
תפקיד הסלמון בכלכלה האלסקנית
הסלמון העניק בסיס גם להתיישבות האנושית הקדומה ואגדות הקשורות בדגי הסלמון מופיעות באופן קבוע במיתולוגיה של ילידי אלסקה ומערב קנדה. כמה ממקומות היישוב הקדומים ביותר בצפון אמריקה קרובים באופן לא מקרי לאזורים בהם ניתן לתפוס את הסלמון בעונת הנדידה. גם עבור הילידים של אלסקה שימש דיג הסלמון במעלה הנהר מקור חשוב וזמין של מזון אותו ניתן לעשן ולשמר במלח ולצבור מאגר של מזון שישמש בתקופה בה הכול קפוא.
אגב, הדגים שמעניינים את תעשיית הדייג הם אותם דגים שנמצאים בים הפתוח או בשפכי הנהרות. דגים שכבר התחילו לעלות במעלה הזרם מפסיקים לאכול, משתנים פיזיולוגית, מאבדים שומן רב ולמעשה לא ממש מתאימים למאכל אדם (לדובים זה פחות אכפת).
דיג הסלמון השפיע (ומשפיע) על הכלכלה וההתיישבות באלסקה מראשית הגלגול המודרני שלה במאה ה-19. העיר קצ'יקן (Ketchikan) למשל, שנמצאת בנקודה הדרומית של 'המעבר הפנימי', נוסדה ב-1885 בתור מרכז תעשייתי לעיבוד דגי סלמון, בו היו מפעלים לעישון סלמון ואפילו מפעל שהתמחה בייצור שימורי סלמון.
מנגד, היום, תודות ליכולות שינוע מהירות בתנאים ששומרים על טריות הדגים, אין צורך 'אסטרטגי' במרכזי עיבוד דגים במרחק קצר משדות הדיג, ולכן, מלבד כמה מפעלים שהפכו למוזיאונים, לא נותר בקצ'יקן זכר רב לתעשיית הסלמון שעזרה לבנות אותה.
מצב הסלמון בימינו אנו
בעשורים האחרונים, דייג יתר וזיהום בתי גידול בנהרות ובימים גרמו להידלדלות מסוכנת, ובשנים האחרונות מושקעים מאמצים בשיקום האוכלוסייה, הן באמצעות טיפול בבתי הגידול והן באמצעות הגבלות על הדיג באזורים מסוימים ובתקופות מסוימות.
כך או כך, כלכלת אלסקה עדיין נסמכת לא מעט על דיג הסלמון והיא אחת המדינות המובילות בתחום זה. גם כיום, הסלמון הוא אחד הדגים הכי מבוקשים בעולם והוא נחשב מעדן במדינות רבות.
למזלה של אלסקה, גם לנוכח הבעיות של השנים האחרונות, רצועת החוף הארוכה שלה מהווה בית גידול משמעותי ביותר עבור הסלמון, והמדינה עושה כל מאמץ להגן על המשאב החיוני הזה. יש לקוות שהמאמץ הזה יצלח, כי הסלמון קריטי לעתיד בריא של אלסקה ביותר ממובן אחד.